Home Img

מערך הדרכה בית אלפא

מערך הדרכה לבית הכנסת של בית אלפא

בית אלפא

הקיבוץ הראשון של תנועת השומר הצעיר, שהוקם ב1922. שמו נבחר כחידוש השם הערבי של כפר שהיה במקום – בית אילפא. בדיעבד מתברר כי הוא שימר שם כפר יהודי שהיה במקום בתקופה הביזנטית, ודבר לא ידוע עליו מהמקורות ההיסטורים. הקמת הקיבוץ נחשבה למעשה נועז ביותר, ואף ההנהלה הציונית חשבה כי הוא מסוכן מידי ושלחה לחלוצים המכתב הבא: “..מים אין במקום ולקק”ל אין האמצעים הנחוצים לסידור אספקת מים… אנשים הבקיאים במצב הפוליטי במקום, כמו חנקין ואחרים, עומדים בהחלט על דעתם שההתישבות בבית אלפא קשורה בסכנה מרובה…. המקום מסוכן מאד גם במובן מלריה… הננו חוזרים על דרישתנו במכתבנו האחרון, שתעבירו את אהליכם מהמקום שאתם יושבים בו לתל יוסף והננו מסירים את כל האחריות בעד תוצאות עלייתכם למקום הנוכחי וישיבתכם בו”. אך החלוצים נאחזו במקום, נסמכים גם על קיבוץ הבת שהוקם לידם –

חפציבה

קיבוץ שהוקם בסמיכות לבית אלפא, ובאותה שנה (1922), אך ע”י התק”ם. הקיבוצים הוקמו בסמיכות כדי לספק הגנה האחד לשני, בסביבה שהיתה אז עוינת. בית הכנסת (ראה להל”ן) התגלה בשטח ריק שבין שני הקיבוצים, ולהלכה הוא בשטחי קיבוץ חפציבה, אך (צחוק הגורל..) מכונה “בית כנסת בית אלפא”, על שם שמו של הישוב העתיק שהיה במקום. => בית כנסת בית אלפא נמצא בכלל בתחומי קיבוץ חפציבה!.. חוצמזה בחפציבה גן ומרכז של המקויה (ראה בהמשך).

בית הכנסת של בית אלפא.

ב30 בדצמבר 1928 דיווח אחד מחברי בית-אלפא לסוקניק על גילוי רצפת פסיפס מעוטרת בקרבת הקיבוץ.       סוקניק זיהה את המעט כשרידי בית כנסת עתיק ויצא לחפור אותו עם עוזרו – נחמן אביגד. היה זה מראשוני בתי הכנסת שנחפרו ע”י יהודים, והממצא מצא דרכו גם לתאורים בבולים וגלויות של א”י.

אדריכלות: מבחינה אדריכלית דמה בית הכנסת לכנסיות ביזנטיות של האזור. הוא הורכב מאטריום המוביל דרך נרתקס למבנה בסיליקלי עם אולם תווך ובצידיו סטראות. בחזית המבנה גומחה (=אפסיס).

ההבדל המהותי מכנסיה הוא העדר סינתרונון באפסיס, ויותר מכך – כיוון המבנה לירושלים, ולא למזרח.

הפסיפס: המדהים בבית הכנסת היה פסיפס מעוטר שכיסה את כל אולם התווך והשתמר היטב. (אגב הוא רוכב על רצפת פסיפס קדומה יותר, שממנו נחשף רק ראש גדול של נחש, אולי חלק של תאור פיתוי האישה בגן העדן).

כניסה: בכניסה שתי אריות עומדים מצידי שתי כתובות. הכתובת הארמית נשתמרה חלקית אך ניתן לקרא בה:

זכורים [לטוב] האומנים שעשו את המלאכה הזאת מריאנוס וחנינא בנו.

[פסי]פס זה נקבע בשנת

     ..למלכותו של יוסטינוס המלך

[בדמי המכירה של] מאה סאים חיטה

                    … שנידבו אנשי

[הכפר]

השנה אינה מצוינת, ולכן הפסיפס נעשה בימי יוסטינוס הא’ (518-527) או הב’ (565-578). סוקניק העריך כי הוא נעשה בימי הראשון, שכן השני נודע בגזירות שגזר על היהודים,  וקשה יותר להניח כי דוקא אז נבנה בית הכנסת, ועוד שהוא יזכה בה להיכתב (או שזו היתה אחת מהגזירות?…). (אגב  בגומחת הגניזה נמצאו מטבעות, של יוסטינוס הא. שמא הם הוטמנו בעת השיפוצים בימיו?)

הכתובת משקפת אופיו הכפרי של המקום – הוקם במימון התושבים, שפרנסתם נשענת על מכירת חיטה.

הכתובת היוונית מציינת: “מריאנוס וחנינא בנו עשו את העבודה”. אמני פסיפס אלו מוכרים מכתובת מבית הכנסת של בית-שאן, שגם אותו הם עיטרו.

שפת הכתובות מלמדות על שפות התקופה. עברית לא היתה שפה מדוברת באותם ימים, ויעיד יפה הדיון בתלמוד ירושלמי אם נכון בקיסריה שהקריין יאמר “שמע ישראל” ביוונית, שאחרת איש לא יבין אותו (ירושלמי, סוטה, פ”ז ה”א)

העיטורים: יותר מכל הדהימה התגלית בבית אלפא את המחקר בהכילה לאורך כל הנאוה עיטורים בפסיפס המכילים דמויות רבות, וכן סדרת תאורים: עקידת יצחק (כולל יד אלוהים!!); הזודיאק ובמרכזו הליוס (!!); ועיטור המשלב שתי מנורות, סמלי החגים, וחזית ארון קודש \ מקדש.

הדבר נראה כפירה ביחס לנאמר במפורש בתנ”ך: “לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת” (שמות כ 4), ואכן איסור זה נאכף בקפידה בימי בית המקדש. ואי אפשר לאמר כי הקהילה שכחה את כתבי התנ”ך שכן הם מתארים בפירוט רב, ובציטוט נכון, את ארוע העקידה..

הסגנון היחודי, “נאיבי” או אף “ילדותי”, הוסיף למוזרות של העיטור, שגם כיום נראה קשה לעיכול. ראה למשל את האריות מצידי ארון הקודש..

סצנת העקידה מראה כי האומן הכיר את הטקסט והארוע די טוב. מנגד בכיתוב של המזלות בולטות הטעויות כגון “טלא” ו“ארייה”.  מענין גם כי שני המזלות האחרונים כתובים “ודלי”, “ודגים”.

 

מה יש לדלי?

בשלוש מקרים מזל הדלי מופיע באופן שונה. בבית אלפא כאמור נוסף לו (ולדגים) ו’ החיבור “ודלי” “ודגים“. גם בעין-גדי, שם נמנים המזלות, מופיעים בסוף, כאילו במילה אחתה “ודלידגים”. בחמת טבריה מופיע הכיתוב “דלי” בכתב ראי. לדעת מירסקי זוהיעדות למסורת לא מגובשת דאז של מי קודם למי, ולכן ישנו בילבול מסוים בתאור שני מזלות אחרונים אלה.

מה לעזאזל עושה גלגל מזלות בבית כנסת???????

במיוחד התקשו החוקרים השונים להסביר את גלגל המזלות. אין לנושא זה מקבילות באמנות הכנסיתית או הפאגאנית, ולכן יש לראות בו “המצאה יהודית”.

הדבר אינו עולה בקנה אחד עם דברי ימי התלמוד, בו החכמים אים מסתמכים על המזלות, ואם כבר דנים בהם מסיקים כל החכמים פה אחד “אין מזל בישראל” (בבלי, שבת, קנ”ו). אז איך בכ”ז מסבירים אותו?

מחלוצי המחקר של האיקונוגרפיה היהודית היה גודינף אשר ריכזו ממצאים על פני 15 ספרים (!). טענתו המרכזית היה לקיומה של יהדות מיסטית, ולגלגל המזלות יש משמעות קוסמית. גודינף זכה לביקורת בכלל, ועל פירוש זה בפרט.

דורו לוי,  אבי-יונה, ודותן הציעו כי גלגל המזלות מסמן את לוח השנה – החקלאי והפולחני; רינוב הציע כי הוא מייצג רעיונות משיחיים יהודים; סונה (1953) הציע כי כי הליוס מייצג את רומא, והמזלות את הכוחות השולטים עליו, כשהלבנה מעל למזל הסרטן מיצגת את ישראל..;

הנפמן הציע כי הוא מייצג כמיהה לימי בית המקדש;  גולדמן הציע כי הוא מסמל את “הפתיח לרקיע”; חכלילי ועובדיה הציעו כי הוא משלב איצטגננות עם לוח השנה; יהלום ראה בו מפתח לסדר אמירת פיוטים, ופרסטר וסטון ראו בו מייצג את הסדר האלוהי. אנגלנרד לאחרונה הציעה שהליוס והכוכבים מייצגים את העדים הקוסמיים לברית הנצחית שכרת אלוהים עם עם ישראל..

רק עם גילוי בית הכנסת של ציפורי, כעבור כ80 שנה, הציע חוקר ציפורי, ד”ר זאב וייס, פרשנות כוללת לזודיאק, ושאר הסמלים.

“גאולה והבטחה” – הצעת המשמעות של זאב וייס: כבר ב1918 התגלה בנערן בית כנסת עם תאור זודיאק במרכזו. בשנות השישים נחשפה דוגמא דומה  בעיטור בית כנסת עתיק בחמת טבריה. חלקי זודיאק נמצאו גם בעוספיא, סוסיא, ויפיע. בעין-גדי מקבילה בטקסט לביטוי הנושא. לאחר שזאב וייס חשף דוגמא נוספת בציפורי, מאד קרובה לזו של בית אלפא, הוא הציע פרשנות כולל לתאורים, בספר שכותרתו סיכמה את מהות הפרשנות בשתי מילים – “הבטחה וגאולה“.

א.      “הבטחה” – הרגיסטר הראשון בו נתקלים שנכנסים לבית הכנסת מתאר את עקידת יצחק, שבסופה הובטח לאברהם שיבוא יום וזרעו יירש את הארץ.

ב.      “גאולה” – הרגיסטר האחרון לפני ארון הקודש מתאר את הגאולה, לכשתבוא, ואזי בית המקדש ישוב לפעול, על מנורותיו, מחתותיו, שופרותיו, ו4 המינים.

ג.        הזודיאק – גלגל המזלות הוא אם כך סמל האל, שרק הוא, הקובע תנועת גרמי שמים, כולל אף הירח והשמש (=הליוס), הוא שיקבע מתי תבוא הגאולה, ותמולא ההבטחה שהובטחה לאברהם.

פרשנות זו מביאה יפה את הלכי הרוח של היהדות באותם ימים, שעדיין מאד אבלה על חורבן בית המקדש, ומקוה שבקרוב יבוא שינוי אשר יאפשר הקמתו מחדש. בפועל במ7 האיסלאם יכבוש את הארץ, ועל חורבות המקדש יקים את “כיפת הסלע” ובכך ישים לאל עהתקוות היהודיות לחידוש המקדש.

האמנם “אין מזל בישראל”?

למרות פסיקת הרבנים הנחרצת בנושא  “אין מזל בישראל” (בבלי, שבת, קנ”ו), ישנם כמה עדויות נגדיות:

א. הדיון מתחיל בהצהרת ר’ חנינא:  מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל בישראל“. דבר זה מלמד שלפחות רב אחד כן הצהיר על התועלת בקריאת המזלות.

ב. ר’ עקיבא היה מהפוסקים נגד “מזל בישראל”, אך בביתו כנראה קיבל כוח של מזלות: “: “ר’ עקיבא היתה לו בת, אמרו לו החוזים בכוכבים: באותו יום שתכנס לחופה, יכיש אותה נחש ותמות. היתה דואגת לדבר הרבה. באותו יום של חתונתה לקחה סיכה מראשה, נעצה בחור של הכותל  לשמירה, ונזדמן שנכנסה הסיכה בעינו של הנחש. בבוקר כשהוציאה את סיכתה היה נמשך ובא הנחש אחריה. אמר לה אביה: מה עשית שזכית להנצל מן הנחש? סיפרה לו: בערב בא עני ודפק על הדלת והיו טרודים כל בסעודה, ולא היה מי שישמע אותו, קמתי ולקחתי את מנתי שנתת לי ונתתי אותה לו. אמר לה: מצוה עשית ובשכרה ניצלת.

ג. לפי יוספוס הפרוכת בבית המקדש הכילה תאור גלגל המזלות!!: : “.. והפרוכת היתה רקומה תבנית כל השמים וצבאם מלבד החיות” (מלח’ ה,ה,ד) ובמקום אחר הוא מפרש את המספרים שבכלי המקדש כמתיחסים לכוכבים!: ); “הנרות [במנורה] רמזו לשבעת כוכבי הלכת (הפלנטים), כי זה היה מספר הקנים היוצאים מן המנורה. ושנים-עשר הלחם, אשר על שולחן השרת, רמזו לגלגל החיות (מזלות החמה) ולחדשי השנה” (מלח’ ה,ה,ה; שווה בקדמ’ ג 144-6). גם פילון התיחס לכך.

ד. חיבור יהודי אבוד מהתקופה הביזנטית בשם “ספר הרזים” השתמר רק בקטעים, אך פרופסור מרגליות מהאוניברסיטה העברית הצליח לשחזר את רובו. הוא מכיל אף תפילה להליוס   (!): “אעריצך הליוס, העולה במזרח, המלח הטוב, השומר אמונים, המנהיג הנאמן (או העליון), אשר מקדשם לגלגל הכביר (או השמימי) קבעת את המסדר הקדוש, המושל על הצירים (או העסוק בדברים רבים?). אדון, המנהיג המזהיר, מלך!, הקובע את הכוכבים”.

הגן היפני בקיבוץ חפצי-בה

הוקם לזכרו של פרופסור אברהם איקורו טשימה (1910-1973), מייסד כת המקויה, שיום אחד האל ניגלה לו וציוה עליו לסייע לקיבוץ.

שלט הכניסה אומר שהגן הוקם ב1975 כסמל לנבואת ישעיהו מא 18-20:

ישעיהו מא 18-20:יח אֶפְתַּח עַל-שְׁפָיִים נְהָרוֹת, וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת; אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.  יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר–יַחְדָּו.  כ לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ, וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו–כִּי יַד-יְהוָה, עָשְׂתָה זֹּאת; וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, בְּרָאָהּ.”

Isaiah 41:18-20: 18 I will make rivers flow on barren heights,
and springs within the valleys.
I will turn the desert into pools of water,
and the parched ground into springs.

 19 I will put in the desert
the cedar and the acacia, the myrtle and the olive.
I will set pines in the wasteland,
the fir and the cypress together,

 20 so that people may see and know,
may consider and understand,
that the hand of the LORD has done this,
that the Holy One of Israel has created it.

הסחנה

החמה“, הוא שמו הערבי של מעין הנובע בטמפ’ קבועה של 28 מעלות. שמו העברי של המתחם (“גן השלושה”) הוא על שם חיים שטורמן, אהרון אתקין, ודוד מוסינזון, אשר רכבם עלה על מוקש כאשר נסעו באזור טירת-צבי בחיפוש אחר מקום לקיבוץ חדש. (הנהג, אברהם ברגמן, ניצל, ולימים שינה שמו לאברהם בירן, ונהיה לחופר תל דן).

המעין מורם בעזרת סכר לנחל עמל (“אסי” בערבית), ובעבר היה זורם דרך בית שאן העתיקה, והיה הגורם העיקרי לפריחתה, ובעיקר בתי המרחץ שבה.

ניר דוד

נחשב לישוב “חומה ומגדל” הראשון (אם מקבלים טענתם שכפר חיטים שהוקם שלושה ימים קודם הוקם על מצודה קיימת). תחילה כונה “תל עמל”, אך בשנות ה40 שינה שמו על שם דוד וולפסון, נשיא ההסתדרות הציונית, שצאצאיו תרמו להקמת חדר האוכל של הישוב.

 

 

מודל חומה ומגדל בניר-דוד

החל מדצמבר 1936 ועד 1939 הוקמו 52 ישובים בשיטת “חומה ומגדל”. היתה זו יוזמה יהודית בעצימת עין או אף תמיכה בריטית אל מול המרד הערבי הגדול של אותם שנים. הקונספציה של “חומה ומגדל” נהגתה ע”י שלמה גרזובסקי-גור, ובסיוע של יוחנן רטנר. עקרונות המתחם:

–          מספיק להגן על 40 איש: 35 X35 מ’.

–          חומת עץ כפולה בגובה 1.80. ובעובי 15-25 ס”מ, ועם מילוי חצץ

–          במרכז מגדל תצפית 10-12 מ’גובה עם פנס לאזעקת סיוע.

–          בשתי פינות נגדיות קדמיות של המתחם עמדות מחופרות.

–         25 מ’מלפני הישוב גדר תיל ממעידה.

–          בפנים חד”א, שלושה צריפי מגורים, וגנרטור.

–          הכל נבנה באופן טרומי, כדי שניתן יהיה להציב אותו תוך יום אחד.