Home Img

מערך הדרכה לאכסנית השומרוני

אכסנית השומרוני הטוב

אתר לצד הדרך ירושלים-יריחו שזוהה מהתקופה הביזנטית ואילך עם הפונדק המוזכר ב”משל השומרוני הטוב“.

יתכן וזהו האתר המוזכר במקורות המצרים כ”אדמם“,וככל הנראה יש לזהות הציר שעבר פה עם “מעלה האדומים“, נקודת גבול בין שבט בנימין לשבט יהודה:

יהושוע טו 7: וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה, מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל

Joshua 15:7: “The boundary then went up to Debir from the Valley of Achor and turned north to Gilgal, which faces the Pass of Adummim south of the gorge..”

(ראה גם יהושוע יח 17).

כנראה שהשם המקראי נובע מהמסלע בציר זה המאופין במחשופי סלע גיר עתיר חומר אורגני שיחד עברו מטמורפוזה בלחץ של חום, ו/או בשל המוניטין של הסכנות האורבות בציר טרשי, צחיח, ומבודד זה.

  • בשפה הגיאולוגית המקצועית מכונה תצורת הסלע באזור זה בשם “תצורת חתרורים” על שם השם הערבי של אכסנית השומרוני הטוב (“חאן אל-חתרורי” – אכסנית הרעבים).
  • ניתן לראות באזור זה גם מחשופי סלע שחורים. זוהי אבן ביטומנית המכילה פצלי שמן. בערבית נקראת האבן “חג’אר מוסא” שכן היא נגלית לאורך הציר לנבי מוסא.

לא ידוע אם היה לציר זה שם בימי בית שני, אך  מעלה בשם “מעלה אדומים” מוזכר בתוספתא:

ראש השנה, א, יד: “עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו [הירח] רבוץ בין שני סלעים” (השוה תלמוד ירושלמי, ראש השנה ב, יא, עב).

כן  ידוע כי הציר אז פעיל, הן כי יריחו התפתחה בימי בית שני, והן כי הציר שימש עולי רגל לירושלים, מהגליל, פראיה, והגלעד. גם ישו בוחר לעלות מהגליל לירושלים בציר זה, וכנראה בשל הסכנות בציר זה הוא בוחר להדגים על ציר זה במשל מהי התנהגות טובה:

לוקס י 25-37: השיב ישוע ואמר: “איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שודדים. הללו הפשיטו אותו והכוהו, והלכו להם בעזבם אותו מטל בין מות לחיים. 31 והנה כהן אחד ירד באותה הדרך, אך כראותו את האיש, עבר לצד השני של הדרך. 32 כן גם איש לוי, כאשר בא למקום וראה אותו, עבר לצד השני של הדרך. 33 והנה שומרוני אחד, שעבר בדרך, הגיע אליו, וכשראה אותו נתמלא רחמים. 34 נגש אליו, יצק שמן ויין על פצעיו וחבש אותם. אחרי כן הושיבו על בהמתו והוביל אותו אל פנדק ושם דאג לצרכיו. 35 למחרת הוציא שני דינרים, נתנם לבעל הפנדק ואמר: ‘דאג לו אתה; וכל מה שתוסיף אחזיר לך בשובי.’ 36 ובכן מה דעתך, מי מן השלושה היה רע לנופל בידי השודדים?” 37 השיב בעל התורה: “זה שעשה עמו חסד.

Luke 10:29-37: 30In reply Jesus said: “A man was going down from Jerusalem to Jericho, when he fell into the hands of robbers. They stripped him of his clothes, beat him and went away, leaving him half dead. 31A priest happened to be going down the same road, and when he saw the man, he passed by on the other side. 32So too, a Levite, when he came to the place and saw him, passed by on the other side. 33But a Samaritan, as he traveled, came where the man was; and when he saw him, he took pity on him. 34He went to him and bandaged his wounds, pouring on oil and wine. Then he put the man on his own donkey, took him to an inn and took care of him. 35The next day he took out two silver coins and gave them to the innkeeper. ‘Look after him,’ he said, ‘and when I return, I will reimburse you for any extra expense you may have.’  36“Which of these three do you think was a neighbor to the man who fell into the hands of robbers?”  37The expert in the law replied, “The one who had mercy on him.”  Jesus told him, “Go and do likewise.”

האמנם שומרוני טיפל באיש הפצוע??: אף ששומרוני מצוין כהאיש אשר טיפל בפצוע, סדר הדמויות המופיעות בסיפור, מחשיד כי במקור “ישראל” טיפל בפצוע, ויותר מאוחר הקרדיט הועבר לשומרוני:

מגן: במ2-3 לא ידעו מהו “ישראל” והעבירו הקרדיט לשומרוני

הרמן: כבר לוקס העביר הקרדיט לשומרוני, לאור ההצלחות היחסיות של הנצרות הקדומה בקרב השומרונים לעומת ברב היהודים.

ביב: מאמר של שצמן  – להשלים!

  • ניתן להוסיף שבמדינות מערביות רבות כיום ישנו חוק בשם “חוק השומרוני הטוב”, שמשמעותו מי שרואה אדם נפגע ולא מושיט לו עזרה יועמד לדין.

האתר בתקופה הביזנטית

אבסביוס, אונומסטיקון 25: “מלדומני..שם נמצא גם מיצד עם חיילים לשם מתן עזרה לנוסעים והשם יווני אבל בלטינית אפשר לקרוא “מעלה אדומים” בגלל הדם שנשפך שם לעיתים קרובות בידי ליסטים”.

הירונימוס גם מציין תחנה צבאית במקום, ואף  מצהיר: “את המקום הזה, המגואל בדם, הזכיר האדון [ישו] במשל האיש שירד מירושלים ליריחו”.

לצד המצודות התפתחו גם מנזרים  לאורך ולצד ציר זה, כגון מנזר מרטיריוס, מנזר אבטימיוס, ומנזר כוזיבא (ס. ג’ורג’).

האתר בתקופה הצלבנית

בימי הצלבנים מתחדשת הפעילות על הציר ליריחו. על הגבעה מצפון לאתר מוקמת מצודה מרובעת (“קסטרום”) עם חפיר עמוק סביבה שהשתמר יפה.  למיצד נודעו כמה שמות, לא מעודדים במיוחד:  “קסטל רוג'” (“המבצר האדום”), “חאן אל חתרורי” (“אכסנית הרעבים”), “טלעת א-דם” (“מעלה הדם”), “טוריס רובאה“, ו”מלדואים“. ליד אתר “בורות המים האדומים“.

שוב-ניתן לטעון כי הכל הד לשם המקראי , ולמסלע המקומי, אך נראה כי גם המצב הבטחוני השפיע על השם..

  • לפי ויקיפדיה התורכים בנו באזור האתר הצלבני במקום תחנת משטרה, אשר פוצצה ע”י הבריטים, אך הם בתורם ביצרו האזור נגד פלישה גרמנית אפשרית, ושלירדנים היתה במקום תחנה עד מלחמת ששת הימים. חפירות מגן במקום איתרו גם שרידי ארמון הרודיאני, במדרון המערבי.

 

תולדות המחקר

ב1934 נחשפה ונחפרה רצפת הכנסיה שהיתה ברחבה של החאן, אך נותרה נטושה לאחר מכן, ומבקרים נטול אבנים כמזכרות המהמקום.

ב1998 התחיל איציק מגן פיתוח המקום. הפסיפס של הכנסיה שוחזר הודות לתמונות, והעבודה על השחזור הולידה הרעיון להקים מוזיאון פסיפסים במקום.

החפירות זיהוי במתחם השלבים הבאים:

תקופה הרודינית: מערה טבעית ששימשה למגורים, וקטעי קירות מתחת לכנסיה הביזנטית.

תקופה ביזנטית: כנסיה ואטריום עם בור צמוד לה מדרום.

תקופה צלבנית: בסיסי עמודים המלמדים על בניה במקום.

תקופה ממלוכית: בניה לתחנת דואר, כולל חורים לקשירת הסוסים.

תקופה עותמאנית: בימי איברהים פאשה נבנה במקום חאן, שהוא בסיס המוזיאון כיום.

.

מוזיאון השומרוני הטוב

הוקם על בסיס מצאי פסיפסים מאתרים שונים ביהודה ושומרון, ומוצג על בסיס הקונספציה שהיות וסיפור אכסניית השומרוני הטוב מכיל יהודים שומרונים ונוצרים, אזי המוזיאון מציג פסיפסי שלושת דתות אלו. נפתח ב2009.

הרחבה בכניסה מתוכננת להציג עוד פסיפסים וכן מתקנים חקלאים שמקורם מיהודה ושומרון.

מבחר פסיספים:

פסיפס עזה שבחוץ: נחשף ב1965 עוד כאשר המצרים שלטון בעזה, כאשר טרקטור עבד על תשתית להקמת קזינו במקום. נחשף במשך 9 שנים ע”י אשר עובדיה החל מ1967. נחשב לבכנס של קהילת יהודי עזה-ים (מיומס).

לא רואים שהוא יהודי בהכרח, והוא על ציר מזרח מערב, ולכן יתכן גם ככנסיה. זיהוי נשען על חדר ליד, שם התגלה פסיפס דויד כאורפאוס, אך עם כיתוב בעברית. האמת שגם הכיתוב בפסיפס הגדול, אף כי ביוונית, מתאר תרומת:

“מנחם וישוע, בני ישי(?) המנוח, סוחר עצים, לאות תודה על המקום הקדוש ביותר, תרמנו את הפסיפס הזה בחודש לואוס, שנת 569 (=508 לסה”נ).

[we] Menachem and Yeshua, the sons of the late Isses (?), merchants of timber, as a token of thanks to the most holy place, have donated this mosaic in the month of Lous (in the year) 569 (=508 CE)

במעון-נירים ניתן לראות בשטח עד היום רצפת פסיפס של בכנס מאותה תקופה זעוצב בצורה דומה.

אמנות דמות ביהדות? הכיצד??:בימי בית שני הדבר לא נעשה, אך בתקופה הביזנטית היהדות מאד ליברלית לנושא. הסבר אפשרי לכך בסיפור רבי גמליאל במרחץ של עכו: : שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פְּלוֹסְפוֹס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטִי. אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם “וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם” (דברים יג,יח), מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְדוֹדִיטִי? אָמַר לוֹ: אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא בָּאתִי בִּגְבוּלָהּ הִיא בָּאָת בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִים נַעֲשָׂה מֶרְחָץ לְאַפְרוֹדִיטִי נוֹי, אֶלָּא אוֹמְרִים נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטִי נוֹי לַמֶּרְחָץ שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ, מֻתָּר.      (משנה, עבודה זרה ג-ד).

 

קטע פסיפס מבכנס שומרוני “אל חירבה”: סגנון אמנותי יווני, הרומז לבאות..

 

פסיפסים בתוך האולם

משקפים את שלושת הדתות המשתקפות בסיפור השומרוני הטוב –

אגף שומרוני

פסיפס שעלבים: התגלה ב1949. פונה לכיוון הר גריזים. בין המנורות אולי תאור מסוגנן של הר גריזים, מעל כתובת ביוונית:

..נבנה

בית התחינה

E[G]ENWTH

TOU KTHPHN

The prayer house was built..

באותו בית כנסת התגלה קטע כתובת נוסף המוצג במוזיאון, ובו נרשם בשומרונית:

” י ה ו ה   י מ ל ו ך   ( ל ) ע ו ל ם   ו ע ד ” (שמות טו 18).

“The Lord shall reign (for) ever and ever” (Ex. 15:18)

פסיפס שומרוני מאל חירבה: מתאר מנורה (עם שקד ופרח), שולחן לחם הפנים כטריפוד רומי, מחתה, וחצוצרות הנראות כשופר (השופר אינו מופיע בפולחן השומרוני).

איפה ארבעת המינים?: אגד הסמלים המופיע בבית כנסת שומרוני זה, ובאחרים, דומה לאגד סמלים המופיע גם בבתי כנסת יהודים. הבדל אחד בולט הוא העדר ארבעת המינים בתאורים השומרונים. ההסבר לכך הוא פשוט – השומרונים לא מקיימים מצוות ארבעת המינים כפי שהיהודים מקיימים, כיון שלדעת השומרונים אין לקיים מצווה זאת כך. ואכן הציווי המקראי אינו מתאר בדיוק את המנהג היהודי – “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם–שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מ’).”

השומרונים סבורים כי הכוונה שיש לקחת “פרי עץ הדר”, כפות תמרים, ענף עץ עבות, וערבי נחל, ולעטר בהם את סוכת שמחתם שבעה ימים. ותו לא.

בצד גם כתובות יווניות => השפעה יוונית חזקה, כולל בשפה! – הכתובת כולם ביוונית:

תצליח מרינוס, עם ילדיך

לאמת שרואים הכתובת ..

?

Prosper, Marinus, with your children

ירומם אלקסס ה.. של המקום הזה

AUXI

TW AL

XHSOS..

TON TOPOI

Be exaclted, Alexas, the..

Of this place.

 

תרומם נפשו הגדולה של אלפיון

AUXITW ALPIOU

NHS   MEGALH YUCH

Be exalted the great soul of Alphion

 

 

האל האחד, עזור לסינ[טי]אקוס בן מארס

EIS Q

EOS BO

HTI SIN[TI]

 AK[OU] ..MA[RES]

One (is) the only God (who) helps Sintiacus (son) of Mares(?)

על כתובת שיש מאל חירבה:

האל האחד, עזור לאת[מוס]

לאמת שרואים הכתובת ..

EIS QEOS BOHTI ATMOS

One is the God the only God (who) helps Ath(emos).

כתובת שומרונית ביוונית במסגרת עגולה, גם היא מאל חירבה:

האל האחד עזור לסופרוניוס בן פרוטינוס

EIS Q

EOS BO

HTI SOF

RONOIU

FROTI

NOU

One [is] the only God (who) helps Sophronius (son) of Frontinus

כתובת כתב שומרוני מהר גריזים – “מזוזה”: התגלתה בשימוש משני הפוכה במתחם הביזנטי, אך מקורה מימי הביניים (=> שימושה המשני כנראה נעשה ע”י המוסלמים). נרשמו בה חלקי פסוקים מספר דברים:

אנוכי יהוה אלהיך

לא יהיה לך אלוהים

אחרים על פני (דברים ה 6-7)

כי יהוה הוא האלוהים

אין עוד מלבדו (דברים ד 35)

בשמים ממעל ועל

הארץ מתחת אין עוד  (דברים ד 39).

יהוה [א]להינו

יהוה [אחד] כי

יהוה אלהיכם הוא

אלהי האלהים

ואדון האדונים (~דברים י 17)

ואין עימו אל ניכר (דברים לב 12)

I am thLord your God

You shall have no

Other Gods before me (Deut. 5:6-7)

For the Lord is God

Besides him there is no other (Deur. 4:35)

For the Lord is god

In heaven above and on

The earth below, there is no other (Deut. 4:39)

The lord is our [G]od

The Lord [is one], for

The lord [your God i]s

God of [God]s

And Lord of Lords (~Deut. 10:17)

And no fo[reign g]od is with him (Deut. 32:12)

 

שברי כתובת הקדשה מהר גריזים, בשומרונית:

א.     ..ינחס.. \ ..אשר.. .\ ..הגדל

ב.     ה.. \ ..יהוה ל..

ג.       .ז. \ ..כהנ.. \ ..הנים.. \ ..ר בח..

ד.      ..בר פנחס כ[הן.. \..א]חיהנ כהני[א.. \ ל.. ש

ה.     ..הקריב יוספ.. \ אש]תו ועל בניו \ א]דני במקדש

 

בית כנסת מחירבת סמארה:

מכיל תאור מפורט ואיכותי של חזית המקדש ומסגרת המורכבת ממדליונים מעוטרים בעושר. בסה”כ התאורים יתכן ויש נסיון לכלול את שבעת המינים (התאנה חסרה. לא ברור למה..).

התאורים באגף מתכת וזכוכית: מראים רמה גבוהה והשפעה רומית חזקה. מנגד מקפידים על אי אמנות הדמות, וכך למשל כלוב הציפור ריק וציפור אין בו..

.

אגף יהודי

פסיפס “שלום על ישראל” מיריחו

מהבודדים שאינו מקורי (המקור במקומו המקורי!). התגלה ב1936 והיה לסלע מחלוקת עם הפלשתינאים, עד היום..

פסיפס “דויד” מעזה

חלק ממתחם הבכנס שחלקו המרכזי מוצג בחוץ, בכניסה למתחם המוזיאון. דוד נראה כקיסר ביזנטי, והסצנה מאד מזכירה הסיפור הפאגאני של אורפיאוס אשר ניגן לחיות והקסים את כל הסובבים בנגינתו, כולל השאול, אך הכיתוב לא מותיר ספק. מימין ניתן להבחין בנחש,  גור אריה וגי’רפה מקשיבים לו. (ההקבלה אולי כי אורפיאוס נחשב לראש המשוררים והמוזיקאים).

הפסיפס נחשף בעזה ב65, ופורסם ב”אורינטליה” כ”דמות נוצרית”, עם תמונת שחור-לבן גרועה.. עם זאת אבי-יונה קרא מייד את המילה “דויד”, וזיהה המתחם כבית כנסת. ב1967 הגיעו ארכיאולוגים לאתר וגילו כי הושחת. ראשו וידו של דויד היתה חסרה לחלוטין. הודות לתמונה הם שוחזרו, אך בגווני שחור לבן. לאחר ביקורת, ב2009 נעשה שיחזור מחודש, עם שימוש בצבע, ע”י יחידת השימור של מוזיאון ישראל. המקור במ ישראל. באכנסית השומרוני הטוב עותק.

פסיפסי בכנס מסוסיא: החל להחשף החל מ1970. הכתובת מתיחדות בכך שנכתבו בעברית (ולא יוונית או ארמית), כנראה מעידות על קהילה הקנאית על שמירת השפה העברית..

כתובת שנמצאה ליד הכניסה:

זכורין לטובה ןלב[רכה]

שהחזיקו ועשו [את ה.. הזה בשנה]

הש[ני]ה שלשבוע..

ב]ארבעת אלפי[ן.. מאות ו.. שנה]

מ]שנברה העול[ם

..לי בו יהי של[

Remembered be for good..

Who endeavored and made..

The second of the week..

Four thousand..

When the world was created..

 

כתובת שהתגלתה ליד הקצה הדר מז:

זכור לטובה קדושת מרי רבי

איסי הכהן המכובד בירבי שעשה

הפסיפוס הזה וטח את כותליו

בסיד מה שנתנדב במשתה

רבי יוחנן  הכהן הסופר בירבי

בנו שלום על ישראל אמן

Remembered be for good the sanctity of my master rabbi, Isai the priest, the honorable the venerable, who made this mosaic and plastered its walls with lime, which he donated as a feast of Rabbi Yohanan the priest, the venerable scribe, his son. Peace on Israel. Amed

 

* לדעתי מעיד על משתה בו מונה “יוחנן הכהן הסופר” לרב הכפר, ואז אביו “איסי הכהן” התנדב לממן הפסיפס וטיוח הקירות..

פסיפס נערן: התגלה במקרה ב1919, בא-נואימה, ושוב בשנות ה70 ע”י יחידה צהלית. אבסביוס זיהה שם את נערן, והצהיר כי במקום כפר של יהודים. הפסיפס מתאר את הזודיאק כן ארון קודש בין שתי מנורות. מצפון למסגרת כתובת הקדשה:

זכורה לטוב חליפו בת רבי ספרה שנידבה למקום הקדוש הזה אמן.

“דכירה לטוב חליפו בת רבי ספרא דאתחזקתן בהדין אתרה [קד]ישה אמן”.

Remembered be for good Halifu daughter of Rabbi Safra who contributed to this holy place. Amen

  • הכתובת מלמדת הן על מעמד נשים, והן על השפה הארמית הנפוצה באזור זה.

פסיפס אשתמוע:

זכור לטוב לעזר הכהן ובניו, שנתן טרימיסיס אחד מרכושו

“דכיר לטב לעזר כהנא ובנוי דיהב חד טר \ [מ] יסן מן פעל[ה].

Remembered be for good Lazar the priest and his sons who gave one termisis of his property.

  • לא ברור לי מה הגאוה הגדולה על תרומת טרימיסיס, שהוא שליש הדינר. דינר היה שווה יום עבודה במ1. במ3 הרבה פחות.. ושליש ממנו שווה רק – שליש ממנו..

אבל גם בכנס חמת גדר משבחים מישהו שתרם “טרימיסיס”.

יתכן והכוונה למשהו אחר.. לי זה לא ברור..

.

אגף נוצרי

שילה: כנסיה ביזנטית התגלתה באזור המאקאם המכונה “ג’אמע א-תים, למרגלות ח’ סילון, והיא אחת מארבע כנסיות שהתגלו באתר. במוזיאון מוצגות ארבע מחמש כתובות שהתגלו באתר:

א[דו]ן י[ש]ו מ[שי]ח, הושע את אוטוניוס האפיסקופוס ואת גרמנוס הכומר ואת זוסיס אומן הפסיפס, אשר עשה זאת

 

Lord Jesus Christ, preserve Eutonius the bishop and Germanus the priest and Zosys the mosaic-worker who has set this up

א[דו]ן י[ש]ו מ[שי]ח רחם על שילה ותושביה אמן

KE IU CH ELEHSO

N SILOUN KAI

TOU SAUTHS

OIKHTORASGQ

Lord Jesus Christ, have pity on Shiloh and its inhabitants. Amen.

  • כנסיה זו נחשפה רק ב2006 והיא זו שהוכיחה שזוהי שילה העתיקה.. לפחות לפי דעתם של הביזנטים..

א[דו]ן י[ש]ו מ[שי]ח עזור לעבדך

KE IU

CH BOHTI

TW DOU

LW SOU

Lord Jesus Christ, help your servant

אני זוסיס האמן  עשיתי את המושבים

 

I Zosys the artist have made the benches

  • מלמד שזוסיס הוא מולטי-טלנט, ועשה הן הפסיפס במקום, והן המושבים..

מבנה ליד הכנסיה היה מבנה רומי שהפך לבפטיסטריום של הכנסיה. סמוך לכנסיה הוספה כתובת:

א[דו]ן י[ש]ו מ[שי]ח, הואל לזכור במלכותך את אוטוניוס האפיסקופוס

ואת גרמנוס האפיסקופוס האזורי.

בואו אליו

ונהרתם

KE IU CH MNHSQHN EKATAXI

WSONENTH BASILEIA SOU

EUTONIOU TOU EPISKOPOU

KAI GERMANOU TOU CORH PISKOPOU

PROS ELQATEPROS AUTON

KAI FWTIS QHTAI

Lord Jesus Christ, deign to remember in your kingdom Eutonius the bishop and Germanus the country-bishop. Come to him and be enlightened

  • אוטוניוס וגרמנוס כבר הוזכרו בכתובת הראשונה!, ומסתבר שגרמנוס עשה חייל ומהכתובת הראשונה.. נהיה מ”כומר” ל”אפיסקופוס אזורי”!..

בצד המזרחי של אולם התווך של מבנה זה התגלה פסיפס ובו תשליב חבלים צבעוני מרהיב.

הכנסיה עצמה נבנהת מחדש מאה וחמישים שנה יותר מאוחר. בקצה המזרחי של הסטרה הצפונית נמצאו שתי כתובות צמודות זו לזו. אחת ב”טבולה אנסטה”, ושניה מעליה. הכתובת ב”טבולה אנסטה”:

+בימי הכומר החסוד ויקיר האל דלמטיוס נעשתה העבודה

+ EPHUW EULABESTV

DELMATHW PRESBHTV

VQEW THM HTW EGEN

ETW TW ERGOWN TOUTO

Under the most pious and honored by God priest Dalmatius, this work was done

 

וכתובת מעל:

+אדון, קבל את מנחת אלה שתרמו במקום הקדוש הזה, עליו ידן האדון

+ KE PROS DEXE THN KAPRWFWRIA

+KAPROFWRISAN TON ENTOU KQP KE

Lord, accept the offering of those who have offered in this consecrated place (which) the Lord will protect.

 

אל-עוג’א: דר’ מע’ למעין אל עוג’א, בקרבת האמות לארכלאיס וליריחו. סמוך לפתח כנסיה ביזנית שהתגלתה במקום נרשם:

+הקדוש שלי אנסטסיוס, ברך את המעין הזה ותן כח לעלי+

+ AGIE MOU ANAS

TASI EULOGHSON

THN PHGHN TAU THN

KEDOSUPOMON HLI+

+My saint Anastasius, bless this spring and give endurance to Eli +

 

מנזר מרטיריוס: הוקם ע”י מרטיריוס, תלמידו של אבטימיוס, עד שנהיה למשרת בכנסית הקבר, ולבישוף ירושלים בשנים 478-486. קירילוס מזכיר את פאולוס שהיה ראש המנזר במקום מרטיריוס.

בחפירות התגלתה אבן מעל קריפטה ובה נרשם כי זהו מקום קבורת אותו פאולוס:

קברו של פאולוס, כומר וראש המנזר

+QE KH PAULOU

PRESBUTEROU

KAI ARCIMANDI

TOU

 

Tomb of Paul, priest and archimandrte

פרט לכך מוצגים במקום:

– לוח סורג מהר חברון המתאר שני צבאים ובינהם אמפורה.

– אמבו עשוי מאבן ביטומנית, מח’ בית סילה

– רליקווריום מח בית סילה

– שולחן שיש ועליו כלי אוכל, ממנזר מרטיריוס.

* סרט המראה העברת פסיפס מאתרו: ניתן לכנות את הסרט “גילגולו של פסיפס – תרתי משמע“..

.

פסיפסים בחוץ, לצד הכנסיה העתיקה

מחירבת לטטין: ליד גבעת זאב.

מחירבת חוריה: ליד כפר רות.

מחירבת בריכות:  לצד הכביש בית לחם חברון. דגמי פרחים על רקע לבן.

מחירבת בית סילא: מצפון לירושלים, בתחילת נחל מודיעין. דוכן ההטפה שהשתמר מוצג בתוך המוזיאון. רואים כתובת הקדשה שלשונה:

“למען ישועת והעזרה של פטרוס הכומר; ממה שהעניק לו תאדורוס הקדוש הוא עשה את האולם של הכנסייה והאפסיס; והנחת השרידים (הקדושים) נעשתה בחודש נובמבר, ביום העשירי”.

For the Salvation and succour of Peter the priest; from what Saint Theodore granted him, he made the main body of the church and the apse; and the deposition of relics is done in the month of November, on the tenth (day)

במרכז האפסיס התגלה לוח שיש ובו נרשם

“למען הזכרון והמנוחה של אחינו אוהבי המשיח פטרוס, יוהנס, מריה, אנסטסיה, מריה ואנדריאס”.

For the memory and repose of our Christ-loving brothers Peter, John, Mary, Anastasia, Mary, and Andrew.

על בסיס דוכן הדרשות התגלתה כתובת נוספת בה נרשם:

“אדון, קבל את מנחת עבדך פטרוס הכומר”.

Oh Lord, accept the offering of thy servant Peter the priest

 

פסיפס מדיר קלעא: מבצר רומי בדרום השומרון הפך למנזר בתקופה הביזנטית. הנאוה עוטר מדליונים בתוכם אשכולות ענבים. כתובת הקדשה מציינת:

“האדון האל יבורך! בימי מלכותו האדוקה של יוסטיניאנוס, בשנה ה18, ובימי אפולוניוס האפיסקופוס הקדוש ביותר, ובימי ראש המנזר הצדיק ביותר פאולוס, בשנה ה40 לכהונתו, הושלם המקום, בשנת האינדיקטיו ה8, אדוני, רחם!”.

The Lord God be blessed. In the days of the pious reign of Justinian, year 18th, and the most holy Bishop Apollonius and the most saintly archimandrite Paul, in the 40th year of this abbacy, this place was brought to completion, in the 8th indiction. Lord, have pity.

  • מוצג גם רצפת פסיפס עגולה של בית המרחץ הרומי מאוחר, ובו תשליב היוצר כספרה 8.

.

הכנסיה הביזנטית: נחשפה כבר ב1934, אבל נשדד ברובו. שוחזר לקראת הפיתוח הנוכחי, ותוך שימוש ב1.7 מליון אבנים (!). ליד בור מים (סביבתו כיום מרוצפת בדק). הקירוי בוצע ב2005 והוא מחקה הקירוי הביזנטי.

 

מעגלות: שימשו להידוק קרקע או טיח גגות. “חוני המעגל” כנראה היה מפעיל מעגלה, והיתה לו סיבה טובה להתפלל לגשמים – שאז יהיה ביקוש למתקני גגות..

סרקופגים שומרוניים: מקורם מהשומרון. מראים על השפעה רומית חזקה, אך האמנות נעדרת אמנות פיגורטיבית!.

.

ביבליוגרפיה:

חוברת הניתנת באתר.

Magen. BAR 38/1 (2012)