Home Img

מערך הדרכה לתל חצור


תל חצור הוא האתר הגדול ביותר בארץ ישראל ואולי החשוב ביותר לנושא הטעון הנקרא “ארכיאולוגיה מקראית”, קרי ארכיאולוגיה העוסקת בתאורים המקראים ומעמתת אותם עם ממצאים עתיקים באתרים שונים. במקרא התאור על חצור די קצר: יהושוע כובש אותה בשריפה אדירה (יהושוא יא 10-13), אך בימי השופטים שוב נלחמים בני ישראל בצבאות יבין מלך חצור (שופטים ד 1-3), וכנראה שהפעם זה סופי.. ספר מלכים מתאר איך שלמה מבצר את חצור (מל”א ט 15), וסופה שתיכבש ותהרס ע”י תגלת פלאסר ב732 לפנה”ס (מל”ב טו 29).

מחוץ למקרא מתוארת חצור במקורות היסטורים ממצרים (ארכיון אל עמרנה), ואכדים (ארכיון מארי) כעיר גדולה, חזקה ועשירה באופן יוצא דופן.

אין פלא שיגאל ידין, גדול הארכיאולוגים של מדינת היהודים, וגם בנו של ארכיאולוג מפורסם לא פחות (פרופסור סוקניק), מרגע שפשט את מדיו כרמטכ”ל, החליט להתמקד באתר זה, ולאתר את שכבת החורבן המתוארת בספר יהושוע, ואגב כך להוכיח אמינות המקרא כמקור היסטורי, גם לימי יהושוע והשופטים. אלא שאחרי 4 עונות אינטנסיביות בחצור, ידין התפזר במחקריו ויותר נודע בחפירותיו במערות בר-כוכבא ומצדה, כמו גם בקריירה פוליטית. הוא תמיד שאף לשוב לחצור ולהשלים פרסום החפירות, אלא שארוע לבבי קיפד את חייו יומים אחרי שנפגש עם יוסף אבירם לשם תאום השלמת פרסום חפירות חצור. בצואתו המדעית מינה את תלמידו אמנון בן-תור ליורשו בחפירות חצור, ואכן בן-תור החל חופר באתר מ1990, ועד עצם היום הזה (2016).

הרשימה הבאה מבוססת על מאמרים וספרים שונים, ובעיקר ספרו החדש של בן-תור – חצור. מטרופולין כנענית ועיר ישראלית. (ירושלים. תשע”ה). הרשימה מוקדשת לפרופסור בן-תור. פרט לתלמיד שלו בכמה קורסי מבוא, ב1992 הייתי סטודנט צעיר המופקד על לוקוס קטן בשטח M.. עד היום אני זוכר את ההתרגשות של הרגע בו חשפתי פכית ברזילת קטנה ושחורה, כמעט תמימה, מתוך האדמה!

עם זאת כל המופיע כאן הוא על דעתי בלבד.

הסקירה  \ מערך הדרכה היא בזיקה למסלול ביקור באתר כפי שמוצע בראש הדף

ezgif-com-gif-maker שטח M:

נקודה לדיון על שלושה נושאים: 

א. תצפית על כלל העיר הכנענית:

כאמור חצור נזכרת כעיר מרכזית ב”כתבי המארות” המצרים מחד, ובארכיון מארי מנגד, בתקופת הברונזה התיכונה. החפירות הראו כי האתר היה מיושב לראשונה בב”ק, באקרופוליס. בשלהי הב”ת היא התפשטה לעיר התחתונה (סביב 1700 לפנה”ס) והעיר היתה בשיא גודלה ובוצרה חומה עם חלקלקה (820 דונם!). מספר תושביה נאמד אז ב15,000-20,000 תושבים. הממצא תואם יפה התאור המקראי של העיר: “חָצוֹר לְפָנִיםהִיא, רֹאשׁ כָּלהַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה.” (יהושע יא 10) (בתקופת הברזל רק העיר העליונה יושבה מחדש, והיו בה 1200-1500 איש בלבד). בן-תור מעריך ש”חצור הגדולה” נוצרה בשלהי הברונזה התיכונה, במקביל לתקופה בה כנענים משתלטים על מצרים. זאת כיון שהמכלולים הקרמיים באוואריס, בירת ה”חיקסוסים” בכרוניקות המצריות, דומה מאד לקרמיקה של חצור מאותם ימים.

נתון חשוב זה הוא טיעון בזכות ה”כרונולוגיה החדשה” המציעה שהתיארוך המבוסס אסטרונומיה של ימי חמורבי שגוי בהבנת תיעוד מחזורי נוגה, וחמורבי מלך כמאה שנה יותר מאוחר ממה שמקובל לחשוב, במקביל לעליית חצור. זה גן מסביר למה ארכיון מארי אינו כולל שום התיחסות למצרים, כי מצרים אז נשלטת על ידי כנענים.

עיר זו חרבה בידי יהושוע לפי ספר יהושוע, ושוב ע”י “ישראל” לפי ספר שופטים, לאחר נצחון ברק על סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור. העדות לחורבן ונסיבותיה יבחנו ב”ארמון הטקסים” (בהמשך)

ב. שטחי החפירה בעיר התחתית:

 כולם נחפרו ע”י ידין בשנות החמישים.

ezgif-com-gif-maker-1

שטח G: בסיבוב לפני הכניסה לאתר. ידין איתר שם שרידי חומת האקרופוליס ממ9-, עדות להרחבת העיר העליונה בימי אחאב (?)

ezgif-com-gif-maker-1

שטח F: בעיר התחתית מול שטח G. כנראה התגלה שם מקדש כנעני.

ezgif-com-gif-maker-1

שטח P: שטח שנחפר בירידת הכביש אל מחוץ לעיר התחתית קצת דרומה לפניה ימינה לאיילת השחר. ידין מצא שם שער ארבע תאים כנעני.

ezgif-com-gif-maker-1

שטח K: בואך הפינה הצפונית של העיר התחתית. ידין מצא שם שער ארבע תאים כנעני נוסף.

ezgif-com-gif-maker-1

שטח H: בואך הפינה הצפ מז של העיר התחתית. ידין מצא שם מקדש כנעני, ובמיוחד ידוע הסיפור על גילוי אורתוסטאט מגולף בצורת אריה רוכן. ידין ניבא שישנו עוד אחד, ואכן בן-תור גילה אותו ב1997 בשימוש משני בחומה הישראלית. כיום שניהם שוב יחדיו – במוזיאון ישראל..

ezgif-com-gif-maker-1

שטח C: בעיר התחתית, מעבר לעמק, אל מול המצודה הברזלית. ב”ת ומעל ב”מ עם שכבת אפר בינהם, שממנה הסיק ידין שהעיר נכבשה ונהרסה ע”י תחותמס הג.

* למרות החפירות הרבות של ידין, הוא חשף אחוז אחד בלבד מהעיר התחתונה..

ג. שטח מ \ M עצמו:

שטח שהחל להחפר ע”י ידין, ובן תור שב אליו, מתוך רצון להבהיר היחס בן העיר התחתית לעליונה. התגלה מעלה מהעיר התחתונה לעליונה מכיל שער כנעני, ואחריו משטח מרוצף יחודי באורטוסטטים. במעבר פודיום ובפינותיו חורים, אל נכון לאפיריון. על הפודיום עצמו היה מושב המלך \ שופט או אולי צלם. קערות לא סימטריות עם ידיות מושכות לכיוון השני, ויתכן כי כאן הוקרב קרבן למי שעלה למעלה, לעיר העליונה. (קערות לא סימטריות התגלו גם במקדשי בית שאן ולכיש, אך גם בארמונות מגידו).

מהרחבה המרוצפת המשך עליה לרחבה מרוצפת חלוקים.

האם בשטח M  התגלו העדויות לכיבוש חצור ע”י ישראל??

מדרום למעלה המדורג נחשף שטח אחסון ובו (צמוד לקיר 11-303..) נמצאו 13 פיתסים 200 ליטר נפח כל אחד, מלאים לגמרי גרעיני חיטה שרופים. החומר האורגני תוארך לסביבות 1300 לפנה”ס. זוהי ללא ספק עדות לחורבן העיר שהביא לסופה של תקופת הברונזה המאוחרת. עדות דרמטית לחורבן העיר הזו גם בארמון האקרופוליס. אך מי גרם לה?? נשוב לנושא הזה כשנשב בארמון.

.

ezgif-com-gif-maker

האם בשטח M מסתתר ארכיון חצור??

עוד לפני החפירות נודעו לוחות חימר על פני השטח מחצור. אחד מהם התגלה ע”י תייר אמריקאי במהלך סיור במקום במסגרת ירח הדבש שלו.. ואגב לוח חרס מעוטר בסגנון סורי-חיתי אחר התגלה ע”י עו”ד יהודי אמריקאי, גילוי שהוביל אותו לעסוק בעיתונאות של ארכיאולוגיה של המקרא, וכך נוצר כתב העת הכי פופולארי לארכיאולוגיה מקראית – Biblical Archaeology Review

סביר שארכיון עיר נמצא בארמון העיר, אך כפי שנראה הארמון סטרילי לחלוטין.. בעקבות גילוי פינת אגף מחסנים פה, שרון צוקרמן סבורה שאולי הארכיון הנעלם של חצור מסתתר בכלל פה.. ימים יגידו..

העמודים הרבים בשכבה מעל הם של מבנה ציבורי מהתקופה הישראלית ומתוארך למ9-. על מבנים ציבוריים בתקופה הישראלית נדבר בהמשך, כשנבקר במבנה ציבורי שהוזז בכללותו כדי לחפור מה שמתחתיו!..

  • בשטח M גם עדויות לחומת קדמות ונסוגות מלאה, מימי אחאב, המלמדת שבימיו שטח האתר הוכפל, ושגם חומת הסוגרים הוחלפה בחומת קדמות ונסוגות מלאה.
  • בשטח M התגלה פסל הקדשה מימי רעמסס הב. זו העדות המאוחרת ביותר לנוכחות מצרית באתר, ממצא חשוב לדיון של מתי (ועל ידי מי) נחרבה חצור בסוף התקופה הכנענית (נדון בכך בהמשך)

ezgif-com-gif-maker-1חתך 500

ממערב לחומת הסוגרים. ידין מצא שם קטע חומת לבנים ושיער שזה חומת העיר העליונה בברונזה התיכונה. חפירות חוזרות של בן-תור לימדו שזה חלק מאולמות גדולים ושקועים מברונזה תיכונה. בהעדר כניסות בן-תור משער שאלו אולמות איחסון מס כתבואה. סה”כ הקיבולת שלהם 600 מ”ק.

  • לפי מאמר של בן-תור בא”י כט, התגלתה שם סטרטיגרפיה מוזרה ולכאורה בלתי אפשרית לפיה ישנו ב”מ מעל ברזל.. לדעתי אולי אלו שפכים של ידין מחפירות קודמות??…

ezgif-com-gif-maker שער שישה תאים:

מפתה ליחס אותו לימי שלמה לאור מל”א ט 15: וְזֶה דְבַרהַמַּס אֲשֶׁרהֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶתבֵּית יְהוָה וְאֶתבֵּיתוֹ וְאֶתהַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶתחָצֹר וְאֶתמְגִדּוֹ, וְאֶתגָּזֶר.

ואכן ידין ייחס אותם לימי שלמה, ובהמשך הוכיח שגם השערים בגזר ממאה 10 לפנה”ס. חפירות בתל לכיש ותל עירא הראו ששער שישה תאים יכול להיות מאוחר יותר. בלכיש הם ממאה 9לפנה”ס, ובתל עירא הם ממאה 8 לפנה”ס(!). אז האם כל שער שישה תאים הוא בהכרח מימי שלמה?. חפירות חוזרות של בן-תור בבסיס השער הראו שבחצור הוא אכן החל להיות בשימוש במאה 10 לפנה”ס. נותרת עדיין השאלה האם זה שלמה, או מקבילה צפונית שנהיתה בהמשך ממלכת ישראל.. אגב גם הזזת “מבנה העמודים” איתרה מתחתיו מבנה קדום יותר ובו קרמיקה מאה 10 לפנה”ס.

ידין הקוסם

כאשר החל להחשף קצה השער הישראלי בחפירות של שנות החמישים, ידין ואהרוני סימנו ע”פ השטח תואי השער ואמרו לחופרים מראש מה יגלו. החופרים, רובם עולים חדשים מצפון אפריקה חשבו את ידין ואהרוני לקוסמים, אך אח”כ ידין הסביר להם כי הקוסם האמיתי הוא המקרא, שכן הוא מתאר בניה אחידה בממלכת שלמה, כולל חצור, מגידו, גזר וירושלים, כנאמר במל”א ט 15.

בהמשך ידין אכן הראה ששער שמקליסטר חשף בגזר אינו אלא שער ברזלי.

 

מקורו של שער השישה תאים

לדעתי השערים הישרים מב”ת ואילך הם תוצאה ישירה של התפתחות השימוש במרכבות באותם ימים. השערים נועד לאפשר יציאה מהירה של המרכבות להתקפות, אך נסיגה ונעילה במידת הצורך. השערים הברזליים ממשיכים מסורת תובנה זו. בימה”ב תודגש ההגנה והשימוש באבירים, ואז יחל השימוש בשערים עם זויות.

למה שימשו שערים בתקופה המקראית?

פרט לשימוש המתבקש של שערים להגנה על ישוב, היה להם שימושים נוספים:

א. מקום מסחר – בשער העיר התנקזה תנועת סחורות בין העיר לבין הכפרים וערים אחרות, ונפח התנועה קבע את שוויים היחסי של סחורות. מכך נולד הביטוי המשמש בעברית עד היום – “שערי חליפין”! ואכן מחוץ לתל דן אותרו מבנים ציבורים, לדעת החופרים היו אלו השווקים החיצונים של העיר, “חוצות” בלשון המקרא.

ב. מקום משפט – ואכן בתל דן התגלה בסיס אפיריון, אל נכון למושב השופט.

דברים טז 18: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּןלְךָ בְּכָלשְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶתהָעָם, מִשְׁפַּטצֶדֶק.”

וספר רות מראה יפה כיצד בשער העיר בועז מביא לדיון מול “הגואל” ו”עשרה אנשים” את פרשית רכישת נחלה, וקנית רות לאישה:

רות ד 1, 9-11: א וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּרבֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָהפֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁבב וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִירוַיֹּאמֶר שְׁבוּפֹה; וַיֵּשֵׁבוּ..

וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָלהָעָם, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם, כִּי קָנִיתִי אֶתכָּלאֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ, וְאֵת כָּלאֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹןמִיַּד, נָעֳמִיי וְגַם אֶתרוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן [המת] קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה..

וַיֹּאמְרוּ כָּלהָעָם אֲשֶׁרבַּשַּׁעַר, וְהַזְּקֵנִיםעֵדִים; יִתֵּן יְהוָה אֶתהָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶלבֵּיתֶךָ..

מנגד יתכן גם והמלך ישב שם. לפי שמ”ב לאחר מות אבשלום, דוד בכה על מותו “בעלית השער”, ולאחר מכן –

שמ”ב יט 9: וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר; וּלְכָלהָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר, וַיָּבֹא כָלהָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ..”

ג. מקום פולחן – על יאשיהו נאמר כי ביטל פולחנות שנהגו בשערי העיר –

מלב כג 8: “..וְנָתַץ אֶתבָּמוֹת הַשְּׁעָרִים..”

ד. מקום הוראה? – לדעת ברקאי, מכאן שמו של המושג “שיעור”.

ה. מקום ארועים קיצונים? – לדעת ברקאי, ומכאן מקור שמן “שערוריה”..

ezgif-com-gif-maker-1

חומת הסוגרים:

חוברת לשער מדרום. אופינית לארכיטקטורה ישראלית. מאיר את התאור המקראי של מקום מגוריה של רחב “מוכרת המזון” מיריחו:

יהושוע ב 15: כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת”

* מבנה שניגש אל החומה הכיל חומר מ10-, ומסייע לתארך אותו, אליבא דבן תור, לימי שלמה.

היכלה רחב לשבת בחומת סוגריםשכזו ביריחו?: בכל ארוע של “חומת סוגרים” מפתה לספר את סיפור רחב הזונה, אך יש לזכור שבמציאות רוב אתרי ב”מ היו בכלל פרוזים, או עושים שימוש משני בחלקלקות של ב”מ. מסקנה – סיפורה של היושבת בחומה הוא ראליה של תקופת הברזל ש”הולבשה” על מציאות של ב”מ!!

החפירות החדשות של בן-תור איתרו מבנים מ10- נוספים ממזרח לחומת הסוגרים.. אך לפי בן-תור היה להם קו ביצורי משלהם. אני לא מכיר הממצא.

ezgif-com-gif-maker

מקדש כנעני מתחת לשער \ “המקדש הצפוני”:

זוהה לראשונה ע”י ידין. רובו קבור מתחת לשער שישה התאים (מתחת לתא האמצעי של הצד הדרומי של השער ניתן גם להבחין במפתן בזלת של המקדש הכנעני!), ורק מפנימו של השער ניתן להבחין בחלקו המערבי של מקדש זה. הוא היה פעיל בב”ת (בלבד).

ezgif-com-gif-maker

ריצוף חלוקים ובורות:

רואים יפה בצד הפנימי של השער והחומה, ובמילוי מעל הרחבה לפני הכניסה ל”ארמון הטקסים”. אלו עדויות ימי התנחלות במ11-, כמאה-מאתים שנה לאחר חורבן העיר הכנענית. פער ישובי קיים לכאורה גם בלכיש ויריחו, אך בלכיש כנראה גרפינקל מצאה את המאה ה10-, וביריחו היה ציווי מקראי לא לישב העיר המחדש. הישוב עצמו היה כנראה באוהלים, ומה שהתגלה זה ריצוף, טאבונים, ו”בורות התנחלות”.

אף ש”בורות התנחלות” מוכרים היטב, תכליתם אינה ברורה, ובמיוחד בחצור, שם הם אינם מדופנים; הם מלאים אפר, קרמיקה וכלי כתישה, ונראה שנחתמו באבני גוויל מעל. שמא אלו בורות אשפה??. רוב הקרמיקה קנקנים, קערות, וסירי בישול. אולי אלו מוקדי אש מונמכים???

חלק מהאזור המיושב הזה נמצא מעל –

ezgif-com-gif-maker

“המקדש הדרומי”:

מתחת לריצוף החלוקים של תקופת ההתנחלות. מתאר מלבני עם נישת פולחן לכיוון מזרח.  פינתו נחשפה כבר ע”י ידין, והוא סבר שזהו ארמון מטיפוס “בית חילאני”.

בן-תור חשף המבנה ונוכח כי הוא סימטרי, ובקיר הנגדי מול הכניסה נישה, אל נכון להצבת צלם. במרכז החדר גם התגלה פיר עמוק ששימש פביסה ובה הרבה אפר, עצמות, ושברי כלי קרמיקה בעלי אופי פולחני (מקטרים וכו). הכלים ממ17-, ומעידים מתי המקדש יצא משימוש בב”ת. אלא שלאחר מילויו בשכבת אפר עבה הוא רוצף מחדש בטיח לבן, והמשיך לשמש (עם כלים אחרים) גם בברונזה המאוחרת!. (בתקופה הישראלית יבנה מעליו בית מחסנים גדול, אך ב1992 בית המחסנים הוזז, וכך נחשף הארמון הדרומי במלואו).

בשל הצורה הארכיטקטונית והכלים הפולחניים הסיק בן-תור שה”ארמון” של ידין הוא בעצם מקדש, ומכיוון שקיים כנראה נוסף צפונה לו, הוא קיבל הכינוי “המקדש הדרומי”. מסתבר ש40 מ’ דרומה לו היה מתחם פולחני נוסף, מאותו זמן, למצבות (ראה בהמשך).

אבל מסתבר שהמקדש הדרומי הוא חלק ממערך ארכיטקטוני גדול יותר, אף שהוא במקור קדום להם (!!). הוא נמצא בפאן הצפוני של חצר גדולה , מוקפת עמודים, ובאמצעה במה (=מזבח), וכולם באותם קוים מקבילים. בצד המערבי של החצר כניסה מפוארת ל”ארמון הטקסים”.

  • לדעתי השחזור הזה לא סביר.. “המקדש הדרומי” הוא רק ב”מ, כמו “ארמון הטקסים”, אך במרכזו התגלתה פביסה ב”ת שבילבלה את החופרים וגרמה להם להציע ש”המקדש הדרומי” הוא ב”ת..

ezgif-com-gif-maker

“ארמון הטקסים” (“Ceremonial Palace”):

מתחם הבנוי בפאר רב מברונזה מאוחרת, אך כנראה גרעין מברונזה תיכונה. הכניסה אליו היא מחצר פריסטילית, ובאמצעה מזבח עשויות אבני גיר גזית. סביבו ריכוז אפר עצמות וכלי חרס. כיום מתחם הארמון מקורה.

בכניסה שתי מדרגות ובצידיהם בסיסי בזלת לעמודים גדולים (מכיון שלא נמצאו חוליות עמודים, ההנחה היא כי העמודים היו קורות ארז, ואכן כאלו שוחזרו, אם כי בעץ אורן).

לצד הכניסה התגלו שרידי פסל בזלת גדול ואגן, כולם עשוים מאבן אחת (!), אשר נשברה לרסיסים בשריפה שכילתה את כלל הארמון. כיום הפסל משוחזר במוזיאון ישראל.

הקירות בנוים לבנים מצופי טיח על גבי בסיס אורתוסטאטים. בקירות מגרעות שבהם התגלו שרידי קורות עץ ארז (!). כנראה גם הרצפה והתקרה היו בריצוף ארז (מה שמסביר השריפה האדירה!). הקירות עבים מאד (4 מ’!), ורמת השתמרות עד 2 מ’ (!).

מול הכניסה נישה, ומאחריה חדר ובו אמבט.

באגף הצפוני גם נמצאו פיתסיםאלו כנראה הכילו שמן, כעדות “סימני שריפה של שמן שניגר על דפנותיהם כשהמבנה חרב”. פיתסים נוספים התגלו בחדר הצפ מע של הארמון. ברחבה הפנימית המרכזית בולטים האורתוסטאטים הסדוקים (ששוחזרו) שנסדקו משריפה אדירה. אין ספק שהמתחם הסתיים בשריפה אדירה.

מי החריב את “ארמון הטקסים”??

הארמון היה מרוצף קורות עץ ארז, כמו גם תמיכת התיקרה, ואף חיזוק הקירות. בשני אגפים לפחות היו גם קנקנים מלאים שמן (נמצאו 20, ז”א לפחות 4000 ליטר שמן!). מסיבה עלומה הכול הוצת, וגרם לארמון להחרב בשריפה אדירה, שגם צרפה הלבנים, והפכה אותם לזכוכית (1000 מעלות!..). יתכן והכל היה גם מלובה ברוחות של אחה”צ.

מפתה (מאד!) ליחס השריפה ליהושוע, ובמיוחד כי בתאור כיבוש יהושוע את חצור, המקרא טורח להזכיר, שלוש פעמים (!), שחצור חרבה בשריפה –

יהושוע יא 11-13: וְאֶתחָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁיב וְאֶתכָּלעָרֵי הַמְּלָכִיםהָאֵלֶּה וְאֶתכָּלמַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּכֵּם לְפִיחֶרֶבהֶחֱרִים אוֹתָםכַּאֲשֶׁר צִוָּה, מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָהיג רַק כָּלהֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַלתִּלָּםלֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵלזוּלָתִי אֶתחָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ.

ידין  תיארך החורבן ל1230-. בן תור מתארך את שריפת הארמון ל1240-1270 לפנה”ס. צוקרמן מתארכת חורבנו ל1250-1300 לפנה”ס. אלו הם ימי רעמסס הב’ (ואכן שבר שולחן מימיו התגלה בשטח M!), אלא שיציאת מצרים בד”כ מתוארכת לימי רעמסס הב’.. איך בנ”י הגיעו כל כך מהר לחצור??

א. ידין אכן ייחס חורבן “ארמון הטקסים” בפרט, וחצור בכלל, לבני ישראל.

ב. בן-תור – עמד על פער המאה שנה בין חורבן הארמון לבואו של יהושוע, ומציע כי מאבק כלשהוא גרם לחורבן, וצאצאי המחריבים התגבשו לשבטי ישראל (אולי אלו הנפתליים?), והזכרון המעומעם של החרבת עיר בשריפה אדירה בסוף נוכס ליהושוע בעת כתיבת זכרות ימי האזור.

ג. שפר-ליכטנברג – מייחסת שריפת חצור לרעמסס הב’ בדרכו בחזרה מהתיקו בקדש (אלא שהמקורות מתארים שהוא נע לאורך מישור החוף.. מנגד בשטח M אכן התגלה פסל רעמסס הב’!!).

הצעתו של בן-תור הכי נראית לי. היא גם נסיון לחבר בין שני קצוות הפרשנות הכללית לימי התגבשות השבטים לממלכה. אולברייט ובעיקבותיו ידין ראו בספר יהושוע מקור אמין המתאר קואליציה שבטית הכובשת בכח את ארץ ישראל הכנענית. מולם התייצבו אלט, נות, ואח”כ אהרוני, שנתנו יותר קרדיט לספר שופטים, המתאר חדירה הדגרתית והרבה יותר שקטה. מידי פעם סכסוכים מקומיים גורמים לאיחוד זמני בן כמה שבטים. עובדה היא שספר יהושוע מתאר כיבוש הארץ, אך בערוב ימיו הספר מודה “והארץ נותרה הרבה מאד לרישתה” (יג 1), ואכן בספר שופטים נדרשים השבטים שוב לכבוש ערים שונות, כולל אפילו את חצור!. לפי ספר שופטים (ד) בחצור בימי השופטים עדיין יושב מלך בשם יבין, ושר צבאו, סיסרא, יושב בחרושת גוים, ולו 900 מרכבות.. י אליצור מנסה להציע שפליטי חצור מחורבן יהושוע עברו לגליל, ולכן בימי השופטים המלחמה מול פליטת חצור היא באזור קרית טבעון. רעיון יפה! עובדה כי הטקסט שופטים כי יבין מלך על חצור בלשון עבר!!. גם בן תור כאמור מציע פתרון יצירתי לפי המורדים בשלטון בחצור לבסוף חברו לשבטי ישראל. הצעה זו מתישבת יפה עם תאוריה שפותחה בשנות השישים ע”י מנדלהול הגורסת ששבטי ישראל נוצרו ממרידה פנימית של המעמד הנמוך בתרבות הכנענית (Local peasant theory). תאוריה זו התקבלה על גוטוולאד ודיוור.

ואכן ב2008-2010 נמצאה בעיר התחתית עדות לבית ב”מ, אשר לא נשרף, אלא ניטש בצורה מסודרת. לדעת צוקרמן זו עדות למעמד הנמוך המוקד ונוטש העיר (לאחר ששורף את הארמון). בן-תור מסתייג, ואומר שהעדות אינה מספקת למסקנות כוללות..

אבל אולי בכל זאת בן-תור צודק? –

א. כתימוך לדעתו בן תור מראה שבכיבוש האשורי של העיר ב732 לפנהס מצודת העיר (שטח ב) נשרפה, אך מששת הבתים שליד חמישה נותרו על תילם.

ב. מעבר לכך בן תור מראה שאין מקבילות בעולם העתיק של מרידת העם נגד השליט, כי השליט נתפס גם כנציג האל. מרידות היו רק בתוך משפחת המלוכה או עי הצבא. לא עי העם.

ג. הוא גם תוהה שאם זו מרידה פנימית, מדוע המורדים נוטשים לאחר מכן העיר לכ200 שנה??

ד. את הצלחת השבט הנוודי להחריב את חצור משווה בן תור להצלחת הויזיגותים לפלוש לרומא, או הצלחת הערבים להגיע לאי ועד ספרד. זו נובע בעיקר מדעיכה פנימית של השלטון הישן. הדעיכה המתמדת נגרמת בעיקר ע”י המצרים המונעים ביצורי ערים, ומתווים מדיניות של “הפרד ומשול”. ישנה מחלוקת אם חצור היתה מבוצרת בברונזה המאוחרת או לא, אבל כולם מסכימים שהביצורים היו דלים.

בן-תור מסכם את הנושא ומסכים שהנושא חורג מהגבולות האקדמיים, ונחשב לנושא טעון לאנשים רבים. לדידו המאבק בין ה”מקסימליסטים” ל”מינימליסטים” הפך בשנות השמונים למאבק בין ה”ניהליסטים” ל”פונדמליסטים”. בן-תור סבור שחצור בוצרה כבר במ10-, וזו אכן עבודתו של שלמה..

למה שימש המתחם?

א. המתחם הוא ארמון (בן-תור): . כלל המתחם דומה ארכיטקטונית ל”בית חילאני” טיפוסי, ובמיוחד בולט הדמיון לארמון ב”מ שהתגלה באללח’ (דרום תורכיה, קרוב מאד לגבול עם סוריה). החדר עם האמבט בחלק הפנימי ביותר היה אולי להתרעננות השליט. הכס שלו היה במגרעת מול הכניסה. בחפירות התגלו כלי נשק ותכשיטים. במבנה וסביבתו נמצאו גם 8 לוחות חימר. (אם כי החדר שבאללח הכיל 10,000 לוחות חימר, התגלה פה ריק..)

ב. המתחם הוא מקדש (צוקרמן): אין ממש אגפים למעט החלל המרכזי, והוא כל כך דומה למקדשים כנענים: סימטרי, זוג עמודים בכניסה, מזבח בחזית, וקיר מול הכניסה להצבת הצלם. האגן בחדר מאחוריו היה לנסך. בכניסה התגלה בשברים אגן נסך גדול אחוז ע”י צלם, ובמתחם נחשפו צלמים רבים, מבזלת, אבן גיר וברונזה (להשלים סה”כ כמות!. שלושה של פרים, שהם סמלי הדד, ו18 מצריים!).

אלא ששני החוקרים מסכימים שהעדות אינה מובהקת. בשל הבמת פולחן מול הכניסה מכנה בן-תור את המתחם “ארמון הטקסים“, וצוקרמן בפרסומים שלה באנגלית מכנה אותו רroyal sanctuary..

בן-תור מציע ש”ארמון מנהלי” אולי מסתתר צפונה יותר, לכיוון שטח M, ואולי שם מסתתר הארכיון של העיר..

בכל מקרה גודלו של “ארמון הטקסים” יוצא הדופן אכן הולם את תאורה של חצור בלשון המקרא כ”ראש כל הממלכות האלה”.

הארכיון הנעלם של חצור

עוד לפני החפירות נודעו לוחות חימר על פני השטח מחצור, ונכון להיום ידועים 20 לוחות חימר מחצור. ידין בחפירותיו מצא פינה של ארמון באקרופוליס וסבר כי בארמון זה נמצא הארכיון. באללח התגלה מתחם דומה במתארו, אך גדול פי שניים, ושם התגלה ארכיון בן 10,000 לוחות חימר. בן-תור המשיך את החיפוש אחר הארכיון (וכנראה הצליח להוציא הרבה תקציבי מחקר בזכות כך..) בפועל החדר המיועד התגלה סטרילי לחלוטין… בן-תור מציע כי יתכן כי זהו ארמון טקסי, והארכיון נמצא בארמון מנהלי אחר הנמצא צפונה יותר. צוקרמן אכן מציעה כי הארכיון נמצא בשטח M, בזיקה לפינת המבנה עם הקנקנים שהתגלה שם.

* כנראה שקשה לקבוע תאריך הלוחות חימר שהתגלו בחצור, אך לוחות החימר ממארי מחד, ואלו מחצור באל-עמארנה מאידך, מלמדים שיש פוטנציאל לארכיון משתי התקופות!.

דוגמאות של לוחות החימר:

מדד פיצוי על השחתת עבד: לבעל עבד אשר עבדו נפצע בעת עבודה אצל מישהו אחר. במקום כשליטמדיניות “שן תחת שן” נקבע שער פיצוי (12 שקל כסף על השחתת אף, 10 שקל על השחתת שן, 3 שקל עם העבד תקף).

אישה זוכה בתביעת נדלן: שומו-לאילומ זוכה בתביעה על “בית וגן בחצור וגן בעיר גלעד“. נפסק לטובתה 200 שקלים כסף(!).

  • התגלה על ידי תייר בעת ביקור במקום במהלך טיול ירח דבש שלו בישראל..
  • כתובת יחידה לדעתי מחצור המזכירה את שם העיר!

רשימת שמות וסכומים: 23 שורות, בכל שורה סכום הנע בן 1/2 ל1/3 שקל כסף. בעשר מהשמות מרכיב תאופורי של שמו של הדד (בדכ סיומת אדו), ובארבע דוגמאות סיומת “..אל”. ואכן פסל הדד על פר התגלה במקדש בעיר התחתית שטח ח. בן תור סבור שמדובר ברשימת תשלומים. לדעתי אולי מדובר במיסים..

תרגול לוח הכפל: כמוהו ידועים רבים ממסופוטמיה, והוא מקביל לספר לימוד של בית ספר יסודי בימינו:

2/3 מ60 הם 40;              וחצי מזה 30;      2 כפול 30 הם 60;           4 כפול 15 הם 60      …

השימוש הוא רק בספרות 1 עד 6, ומלמד על שימוש בשיטה השישונית שנהגה בבבל. כיום משתמשים רק בשריד של שיטה זו למדידת זמנים בצורה חלקית. (השיטה העשרונית פותחה בהודו במ6 והיגרה מערבה עי הערבים. כנראה היא מבוססת על מספר האצבעות בידיים).

תעודת משלוח: 12 חומרים שונים בכמויות הנעות בן “60 בדי סאקום מן המעלה הראשונה” ועד “3000 פיסות כסף“, שמישהו ממארי מורה על שליחתם, אם כי יעודם הסופי הוא “אכאלאתומ“. מתעודות מארי אני יודעים על חתונת אצולה פוליטית באותה עיר בן שמשי אדו נסיך אשור ובלתום נסיכת קטנה. יתכן ואין זו אלא תשורת העיר לאותה חתומה, כפי שעשו גם ערים אחרות.

דגם כבד: ועליו נרשם: “אחר הצהרים יחשיך ;  את האויב אהרוג ;  בערב יחשיך ; את האויב אהרוג ; כמו בראשיתו של מרד ; ;אדם יבוא אל תחום החכמה ; האל קיבל את תפילתו של אדם

  • מקור המנהג קריאה בכבד בבבל, וזה מתועד גם בספק יחזקאל, שם נאמא על מלך בבל ש”שאל בתרפים, ראה בכבד” (כא 21). שני שברי דגמי כבד מחקס נמצאו גם בשטח ח בעיר התחתית, וידוע גם ממגידו.

לוח חימר נוסף מכיל מילון אכדי-שומרי של מושגים כלכלים. כנראה שהוא התגלה ע”י עודד גולן כנער. עודד גולן נהיה אספן \ סוחר עתיקות, ובעיקר התפרסם כבעליה של גלוסקמת “יעקב בר יוסף אחוי דישוע

בנית לבנים

צורת הבניה היא מסד אבן ומעליו לבנים. בנית לבנים מאפינת מאד את המצרים, וגם כנענים, והתנ”ך משקף את בנית מגדל בבל בלבנים:

בראשית יא 3: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶלרֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.”

אלו תמיד לבנים מיובשות. לבנים צרופות יופיעו רק בימי היוונים ואילך.

לשם הגנה עליהם בימי קדם היו מטייחים אותם בטיח. עדות יפה לצורך השוטף של טיוח, והשחיקה של הקירות אם לא מקפידים על זה מבוטאת ביחזקאל:

יחזקאל יג 10-14: יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶתעַמִּי, לֵאמֹר שָׁלוֹםוְאֵין שָׁלוֹם; וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ, וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵליא אֱמֹר אֶלטָחֵי תָפֵל, וְיִפֹּל; הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה, וְרוּחַ סְעָרוֹת, תְּבַקֵּעַיב וְהִנֵּה, נָפַל הַקִּירהֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם, אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם.  {ס} יג לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וּבִקַּעְתִּי רוּחַסְעָרוֹת, בַּחֲמָתִי; וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָהיד וְהָרַסְתִּי אֶתהַקִּיר אֲשֶׁרטַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶלהָאָרֶץוְנִגְלָה יְסֹדוֹ; וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ, וִידַעְתֶּם כִּיאֲנִי יְהוָה.

שיחזור המתחם: חשיפת הלבנים חשפה אותם לבליה. בהשקעה רבה נבנה קירוי מעל “ארמון הטקסים”. כמו כן שוחזר הריצוף מעץ (!), האורתוסטאטים שנשברו, האורתוסטאטים שנשדדו יותר מאוחר, ועמודי העץ בכניסה, אם כי בעץ אורן, לא ארז..

ezgif-com-gif-maker

מקדש האסטלות

מעט דרומה לכניסה ל”ארמון הטקסים”, אך במפלס נמוך יותר, ואכן מתוארך לברונזה התיכונה. נחשף בשנות ה2000. סה”כ 30 אסטלות, חלקן מגיר וחלקן מבזלת. במרכז המתחם אגן, אל נכון לפולחן עם נוזלים. בחשיפת המתחם נמצאו אלפי שברי עצמות, של חיות שונות (כולל חזירים, דגים, ואף עצם אריה!). התגלו שלושה צלמי נשים, שתיים מברונזה, ואחת מכסף. בסוף התקופה המתחם ניטש, ובב”מ נבנה מעליו מבנה לבנים שהיה חלק מהארמון הנמצא ממערב למתחם. לדעת בן-תור המתחם כוסה בצורה מתחשבת ולא נהרס באופן מכוון ואלים.

מקדשון אסטלות “פולחן חורבות”?: 20 מ ממזרח לארמון הטקסים גם בן תור מצא עדות למכלול פולחני ברזלי קדום ובו מצבה גדולה 10-15 קטנות, ושתי אבנים שטוחות. (ניתן עדיין לראות את זה בשטח??). צוקרמן מציע שמדובר ב”פולחן חורבות”. עדות נוספת התגלתה בשטח מ, שם התגלו ארבע מצבות קטנות, ממ10- (עדיין ניתן לראות אותן בשטח?). עובדה היא שהפולחן תמיד ליד חורבות ב”מ, כשעדיין היה ניתן לראות אותם.

בכל מקרה מענין לציין שבתקופת הברזל הקפידו לא לבנות על גבי “ארמון הטקסים”. הוא נותר כמונמנט במרכז האקרופוליס (“זכר לנצחון אבותינו על הכנענים”??…) [בהמשך בן תור כותב שבסוף תקופת הברזל כן נבנה איזשהוא מבנה רדיאלי מעל חורבות ארמון הטקסים..

מצבות במקרא: מתורגם כpillars או Standing stones. הם מופיעים 36 פעם במקרא. משמעותם לדעת אבנר מוסברת בשני אופנים מרכזים – יצוג האל, או רוחות של  אבות. יחס המקרא למצבות: משתנה מספר לספר:

בעד

א. יעקב מקים מצבה (בר’ כח 22).

ב. משה מקים 12 מצבות בהר סיני (שמות כד 4-8);

ג. יהושוע מקים “אבן גדולה” (יהושוע כד 26-27);

ד. כשחוזר הארון זובחים לפני “אבן גדולה” בבית שמש (שמ”א ו 14-15);

ה. שמואל מקים את “אבן העזר” לאחרא נצחון (שמ”א ז 12);

ו. בגבעון היתה “אבן גדולה” (שמ”ב כ 8, ושם שלמה יזבח, מל”א ג 4).

ז. אפילו יאשיהו לאחר השלמת רפורמות דתיות  עורך ברית מול “עמוד” (מל”ב כג 3; דה”ב:לד 31).

ח. אפילו ישעיהו מדבר על אחרית הימים בה יהיו מצבות לה’ בגבולות (יט 19).

נגד:

א. יש להרוס מצבות העכו”ם (דברים יב 3-4).

ב. האל שונא מצבות (דברים טז 22; דומה בויקרא כו 1; דה”ב לא 1).

ג. ירמיהו מוכיח את ישראל על שאמר לעץ “אמא” ולאבן “אבא” (טז 22).

  • פולחן המצבות נמשך גם בתקופות הקלאסיות באזורנו וידועות מצבות רבות בקרב הנבטים. המוסלמים גם המשיכו מסורות אלו כעדות פולחן הכעבה הנמשך עד ימינו!.

ezgif-com-gif-maker

מפעל המים

“חותך” בית ארבע מרחבים, ולכן כנראה נוסף במ9-, אל נכון אל מול האיום האשורי. יתכן ונבנה כבר בימי אחאב, ועומקו הכללי 45 מ’. מעריכים כי נחצבו ופונו 6000 טון אדמה כדי להגיע לבסיס. הוא יורד לכיוון מערב, כנראה כדי להגיע לעומק מסוים בטרם יפנה דרומה, לכיוון המעין שמחוץ לעיר, אלא שבשלב מסוים הגיעו לאקויקלוד ולא היה צורך להמשיך. לדעת ידין היה זה תכנון מראש של יוצרי מערכת המים. לדעת ויינברג סנה ושליו הם הגיעו למפלס האקויקלוד במקרה.

ezgif-com-gif-maker

מבנה עמודים (שהוזז..)

חציו נחשף עוד בימי גרסטנג, ומשלחת ידין השלימה חשיפתו. הוא מתוארך למ9- ומיוחס לאחאב. ידין מצא מתחתיו פינת מבנה ציבורי כנעני. כיון שכך, כבר ידין הצהיר שיש להזיזו, ושמתחתיו מסתתר ארמון. בן-תור קיים רצון זה, והזיז המבנה בעונת 1992, בנוכחותי.. חפירות בן תור מצאו תחתיו היה מבנה מ10-, ומתחתיו מקדש ברונזה תיכונה (“המקדש הדרומי”). אך ארמון כנעני – יוק.

למה שימש מבנה העמודים?

א. אורוות: גרסטנג חשף אותו בימים בהם משלחת שיקגו חשפה מבנים דומים במגידו, ושם נראה שמדובר באורוות. זה גם הולם התאור המקראי המצהיר כי לשלמה היו 40,000 אורווות ו12,000 פרשים (!!) (מל”א ה 5-6).

מחקרי ביקורת ניסו יותר מאוחר לטעון שהם צרים מידי לסוסים, אך מחקר חדש של מומחית סוסים מאששת הזיהוי שלהם כאורוות, ואף טוענת שניתן לזהות סימני נשיכות הסוסים בשקתות!. מנגד יחוסם לשלמה כלל אינו מחויב, ויותר סביר ליחסם לאחאב שכן בקרב קרקר ב853- (שהמקרא אינו טורח אפילו להזכיר) אחאב היה בראש קואליציה נגד האשורים (!), ועם כח של 2000 מרכבות, יותר מאשר לכל 10 המלכים האחרים ביחד!!.

אבל האם המבנים הללו הם תמיד אורוות?? אפשרות אחרת –

ב. מחסנים: יוחנן אהרוני כמנהל השטח של מבנה העמודים בחפירות ידין, חשף את כלל המבנה, ומסתבר שאין בו שקתות או לא סימני קשירה בעמודים, ומנגד על רצפתו קנקנים גדולים. חפירות המשך של בן-תור חשפו קנקן משוקע אחד ובו שרידי חיטה, ותשלילי קנקנים נוספים ברצפה. אהרוני בחפירותיו בתל-שבע גם מצא בתי עמודים עם קרמיקה רבה, והשקתות המעטות שמצא פורשו על ידו כשקתות לבע”ח המובילים את הסחורה.

כיון שכך, זוהה המתחם כבית מחסנים גדול, אולי “בית מסכנות“, שהם סוג של בתי אוצר. “בתי מסכנות” מופיעים כמה פעמים במקרא:

1. בני ישראל בנו “ערי מסכנות” פתום ורעמסס עבור הפרעונים (שלמה א 11).

2. שלמה בנה ערי מסכנות גם כן (מל”א ט 19; דה”ב ח 4).

3. ערי המסכנות של נפתלי הוכו ע”י הדד בימי אסא (דה”ב טז 4).

4. יהושפט בנה ערי מסכנות ביהודה (דה”ב טז 12).

5. חזקיהו בנה “מסכנות” נגד האיום האשורי (דה”ב לב 28).

ג. מרכזי קניות  \ “חוצות”: כוכבי בעקבות חשיפתו מבני עמודים בתל הדר, עם 70% מהקרמיקה קנקנים, סבור שמדובר במרכזי קניות, אולי “חוצות” בלשון המקרא.  אחאב בזמנו מצהיר למלך ארם: הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשומרון“. (מל”א כ 34) שתי בעיות עם זיהוי שכזה: א. לא נאמר שתפקיד החוצות הוא מרכזי קניות (אם כי אפשרי); ב. משמם ניתן להסיק כי המבנים היו מחוץ לעיר!. אכן מבנים שנמצאו מחוץ לשער בתל דן מפורשים כ”חוצות” לצרכי מסחר, אך הם לא “בתי עמודים”..

סיכום: סה”כ מוכרים לנו כ40 מבני עמודים שכאלו. מכונים בספרות Tripartite pillared buildings. הם נבנו בן המ11- למ7-. בן תור קובע שלא ניתן לקבוע שימוש המבנים, ויתכן כי בכל אתר השימוש היה שונה. (זו גם דעתי, ואני סבור שהשימוש באותו מבנה יכל להשתמש במרוצת הזמן, בהתאם לנסיבות!).

  • ליד מבנה המחסנים מצא בן תור חלל משוקע 15 מ”ק אך למרות מקבילות לא נמצא בו כל שריד אורגני, ולכן בן תור אינו בטוח שזה ממגורה. הוא מציין שבבית ציידא אחד מתאי שער העיר שימש ממגורה ובה נמצא טון גרעיני שעורה (!).
  • בן-תור מצא מבנה עמודים נוסף, מאותה תקופה בשטח מ.

ezgif-com-gif-maker

בית ארבעת מרחבים \ “בית יעל” (שהוזז..)

בית ארבע מרחבים צמוד למבנה העמודים נחשף בחפירות ידין, וכונה על שם הסטודנטית שהופקדה על  חפירתו. חלקי בית בד התגלו בחצרו, ובחוץ נחשף חלק גדול של גרם המדרגות הבנוי גזית שהוביל לקומה השניה. ב1992 הועבר גם “בית יעל” לנקודה אחרת, אך נותר צמוד ל”מבנה העמודים”. מנגד גרם המדרגות המבנוי גזית, כמו גם הריצוף, לא שוחזרו.. חבל..

מה מקורו של בית ארבעת המרחבים?: אולי מאוהל?…. הוא אכן בנוי סביב טור עמודים.. מתחבר יפה לתאוריה שמוצאם של בני ישראל במדבר..
הזזת מבנה העמודים ו”בית יעל”: ידין הותיר אותם כאי שסביבו ב”מ, והם ניזוקו. בן תור החליט להעבירם בעונת 1992. הוא מיספר כל אבן ואומר שחפר בשטח המיועד קודם ההעברה. לדעתי חבל שהמיספור הורד וחבל שלא נעשה קצת שיחזור..

ezgif-com-gif-maker

שטח B  \ המצודה (ותצפית לסביבה)

פאה המערבית של העיר העליונה בנקודה הגבוהה והחשובה ביותר. כנראה ממ9-, ובכניסה נתגלו אומנות עם כותרות פרוטו-אאלויות (כיום משוחזר במוזיאון ישראל). רוכב על גבי חומת סוגרים, אל נכון מימי שלמה. הכותרות הם פריט נוסף המעיד על השפעה פיניקית חזקה על תרבות חצור בתקופת הברזל. עדויות נוספות:

– בנית ראשים ופטינים
– סגנון פיניקי באמנות החרפושיות.
– קמעות עם איזיס והורוס , אך בסגנון פיניקי.
– צלמיות נשים מחרס בסגנון פיניקי.
– לוחית שנהב ופקק בקבוק מעוצבים בסגנון מצרי-פיניקי.

המצודה כולה מתוארכת למ9-, והיא כנראה חלק ממערך הגנה אל מול איום ארמי, ובהמשך אשורי. אך גם המצודה הזו לא סייעה, והמקרא מעיד על כיבוש העיר ב732 לפנה”ס:

מל”ב טו 29:בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה”.

ואכן חצור לא תוזכר יותר במקרא, ובמקורות ההיסטורים.. רק בספר חשמונאים יצוין שאחד מקרבות החשמונאים (קרב יונתן בדמטריוס ב147 לפנה”ס), מתרחש ב”מישור חצור“, אל נכון המישור הנשקף ממצודה זו..

קיומה ומיקומה של חצור נשתכח. הערבים קראו לתל “תל אל קדאח“.

חצור זוהתה באתר זה לראשונה ב1875 ע” לזלי פורטר, אך בשנות ה1920, גרסטנג חזר על זיהוי זה, מתעלם או לא מודע לכך שזה כבר הוצע ע”י פורטר. הוא יהיה גם הראשון לחפור באתר, ב1928, אך כאמור החפירות המפורסמות יותר יהיו של ידין ב1955-8, וב1968-9. מעבר לקנה המידה הגדול של החפירה (כל עונה שלושה חודשים, 200-300 פועלים, ו50 אנשי צוות), בחפירה זו עוצבו לראשונה מאפיני “החפירה הישראלית” – חפירה בריבועים 5 על 5, איסוף ושטיפת חרסים, וקביעת סלים. ב1990 חידש בן-תור החפירות במתחם, הנמשכות עד היום (נכון ל2016).

מבט חזרה על התל עצמו מראה שוב את גודלו. חפירות ידין ובן-תור במשותף חשפו רק 2.5% מהעיר, ורק 18% מהעיר העליונה. יש כאן עדיין מקום לדורות של חפירות..

במת פולחן ישראלית קדומה??: בקדמת המצודה שוחזרה במת פולחן “מימי השופטים” (מאה 11 לפנה”ס). זה כנראה חלק ממכלול כלים פולחניים שהתגלה באזור זה ע”י ידין – כני קטורת, כלי חרס, ואף צלמית אלוהות כנענית!

ezgif-com-gif-maker-2מוזיאון חצור בקיבוץ איילת השחר

תוכנן ע”י דוד רזניק לשם הצגת הממצאים מחפירות ידין, ונפתח ב1966. בפועל זוכה למעט מאד מבקרים, והדבר הגיע לכדי אבסורד שכאשר פתחו פעם המוזיאון למבקרים ב2008 מצאו הרבה ממצאים שלא במקומם, חלקם נפולים ושבורים. החשד המיידי היה שוד, אלא שאף כלי לא היה חסר. לבסוף הבינו שזו תוצאה של רעידת האדמה שהתרחשה שבועיים קודם, אך איש לא ביקר במוזיאון מאז..

קיבוץ איילת השחר:

הישוב הראשון במקום היה של 7 חלוצים על אדמה בשם “נג’מת אל סובוח”  שנרכשה בזכות קלבירסקי, והחל פועל ב1915.  יהודה זיו מציע שהשם הערבי הוא בכלל משם יהודי – החקלאי היהודי שהפעיל תחנת קמח במקום בשם מורגנשטיין. לערבים היה קשה להגות את שמו, אז תרגמו אותו לערבית…

בשנים הראשונות הקיבוץ היה מנודה פוליטית כי לא התחבר ל”גדוד העבודה”, אך יותר מאוחר חבר לעין חרוד, שגם פרש מ”גדוד העבודה”. היה ידוע בעבר בבית ההארחה שלו, והתיירים האמריקאים כינו אותו “הילד השחור” (=BLACK BOY). מקור שמו  הרשימו בתהילים כב 1: “לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר; מִזְמוֹר לְדָוִד”

ביבליוגרפיה

Ben-Tor A. and Rubiato M.T. 1999. Excavating Hazor – Part Two: Did the Israelites Destroy the Canaanite City?. BAR 25/3

Zuckerman Sh. 2006. Where is the Hazor Archive Buried?. BAR 32/2.

Ben-Ami D. 2006. Mysterious Standing Stones. BAR 32/2.

Ben-Tor A. 2008. Hazor. NEAEHL supp.

Ben-Tor A. 2013.  Who destroyed Canaanite Hazor? BAR 39\4.

בן-תור א. תשע”ה. חצור. מטרופולין כנענית ועיר ישראלית. ירושלים.