Home Img

(2011) חג האפיפאניה באתר ההטבלה

לפי בשורת מתי יוחנן המטביל היה פעיל במדבר יהודה (ג 1), וכאשר ישו בא אליו, הוא הטביל אותו בנהר הירדן (ג 6). תאור זה מלמד שאתר ההטבלה צריך להיות לאורך נהר הירדן, אך בקרבת מדבר יהודה. המקום היחידי התואם נתונים אלו, הוא סופו של נהר הירדן, בקרבת שיפכו אל תוך ים המלח, בסביבות יריחו.

בשורת יוחנן אף מציינת את שם מקום ההטבלה (“בית עניה מעבר לירדן“, א 28), אך שם מקום זה אינו ידוע ממקורות אחרים.

בתקופה הביזנטית החלה להתפתח מסורת לפיה הטבלת ישו ארעה באתר לאורך הירדן הנמצא 8.5 ק”מ מדרום מזרח ליריחו. שמו הערבי של האתר הוא “אל מעטס” (“[אתר] ההטבלה”). בקרבתו נמצא מנזר בשם “קאסר אל יהוד” (“מבצר היהודים”), המשמר מסורת שזהו גם המקום בו חצו בני ישראל את הירדן בהיכנסם אל הארץ המובטחת.

אתר ההטבלה היה יעד צליינות פופלארי בתקופה הביזנטית והצלבנית, ושוב במאה ה19-20.

אך לאחר מלחמת ששת הימים (1967), נהר הירדן הפך לקו גבול בין ישראל וממלכת ירדן, ולאחר סדרת ארועי חדירה בגזרה זו, גדרות תיל ושדות מוקשים הותקנו לאורך הנהר, כולל באתר ההטבלה. האתר ניסגר לביקורים סדירים.

אך ב1994 חתמו ישראל וירדן הסכם שלום, ובקיץ האחרון (אוגוסט 2010), השלים משרד התיירות פרויקט של ניקוי הציר לאתר ההטבלה ממוקשים, ופיתוח האתר עצמו. כיון שכך, חגיגת ה”אפיפאני” של 2011 היתה צבעונית יותר מתמיד.

ה”אפיפאניה” (“התגלות” ביוונית), הוא ביטוי שבמקור התיחס ל”התגלותו” של ישו ל”מגושים” שבאו לבקרו שבועיים לאחר לידתו (מתי ג). לפי המסורת הנוצרית ארוע זה התרחש בשישי לינואר. הכנסיה המזרחית עוקבת אחר “הלוח היוליאני”, כך שהיא חוגגת את הארוע ב18 לינואר. יתרה מכך, הכנסיה המזרחית טוענת כי ה18 בינואר (6 בינואר לפי חישובם), הוא גם היום בשנה בו ישו הוטבל (“התגלות” נוספת לפי התיאולוגיה הנוצרית), וכך יום הטבלתו של ישו נחגג ביום זה.

יותר מ10,000 צליינים נלהבים מהכנסיה היוונית-אורתודוקסית והכנסיה האתיופית התכנסו בבוקר יום החג וחיכו לבואו של הפאטריארך. ב11:00 עברה מכונית השרד שלו דרך הקהל ועצרה מול מנזר “קאסר אל יהוד”. בשעה שהפטריארך נשא תפילה במנזר החלו האתיופים בתהלוכה טקסית לכיוון אתר ההטבלה, שרים לפי מקצבי תופים. באתר עצמו חלק מהמשתתפים טבלו אל מול הקהל המריע.

תהלוכת האתיופים לכיוון אתר ההטבלה. התמונה באדיבות רון פלד.
צעיר אתיופי מוטבל במהלך חגיגות האפיפאניה. התמונה באדיבות אליסה האן.

אחריהם החלה התהלוכה היוונית-אורתודוקסית. תזמורת של ערבים נוצרים מתנועת הצופים של בית סחור (כפר ליד בית לחם)  הובילה את התהלוכה, מנגנת בתופים וחמת חלילים סקוטית. אחריהם צעדה ראשי הקהילה היוונית-אורתודוקסית ובינהם הפטריארך עצמו.

תזמורת ערבים נוצרים מבית סחור בראש התהלוכה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לכיוון אתר ההטבלה. התמונה באדיבות רון פלד.
הפאטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס הג’ במהלך התהלוכה לכיוון אתר ההטבלה. התמונה באדיבות רון פלד.

באתר ההטבלה הפטריארך ניהל את הטקס שכלל ניענוע ענפי עץ תמר, הזית מים על הקהל, ושיחרור כמה יונים, כבבואה לתיאור בברית החדשה: “ישוע נטבל ועלה מיד מן המים. אותה עת נפתחו השמים והוא ראה את רוח אלהים יורדת כיונה ובאה עליו. והנה קול מן השמים אומר: “זה בני אהובי אשר בו חפצתי.” (מתי ג 16-17).

צליינים רוסים צופים במהלך טס האפיפאניה באתר ההטבלה. התמונה באדיבות רון פלד.

לאחר הטקס המרכזי הוגשה ארוחת צהרים לכל המשתתפים, צליינים ותיירים כאחד, במנזר דיר חג’לה הסמוך.