Home Img

ממצאים זעירים, משמעויות גדולות – 2012

לאחרונה התבשרנו על כמה גילוים של ממצאים זעירים אך משמעותיים ביותר לשחזור ההיסטוריה בא”י, בעיקר ההיסטוריה של היהדות העתיקה.

בעיר דוד פרופסור רוני רייך ואלי שוקרון דיווחו לפני חודשיים על גילוי טביעת חותם אשר עליו נרשמו האותיות “דכא \ ליה“. לדעתם הכוונה לביטוי “קדוש לה””, ושחותם זה שימש לחתימת מוצרים טהורים שהובאו לבית המקדש.

אלי שוקרון אוחז בחותם “דכא \ ליה” שהתגלה בעיר דוד. צילום: ולדימיר נייחין. באדיבות רשות העתיקות.
תקריב של החותם שהתגלה בעיר דוד. צילום: ולדימיר נייחין. באדיבות רשות העתיקות.

על קריאה זו הביא סוחר העתיקות המתמחה בחותמות, רוברט דויטש, תמיהה, והציע בבלוג שלו שלטביעת החותם היה לשימוש אחר. משנה קדשים, מסכת תמיד ג 3 מציינת שבפאה הצפונית מערבית של בית המקדש היתה “לשכת החותמות“. מסכת שקלים (ה 4), מרחיבה מה היה השימוש של חותמות אלו: מי שהוא מבקש נסכים הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות, נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם. בא לו אצל אחיה שהוא ממונה על הנסכים, ונותן לו חותם ומקבל ממנו נסכים. ולערב באין זה אצל זה, ואחיה מוציא את החותמות ומקבל כנגדן [מיוחנן] מעות.

מהתאור המשנאי משתמע שהכהנים כפו על מקריבי הקרבנות לרכוש את הנסכים הנילווים באופן עקיף, ע”י חותמות.  מקוממת במיוחד הסיפא המודה שבערב היו מחלקים בינהם מוכר החותמות (יוחנן) ומחלק הנסכים (אחיה) את רווחי היום..

קו פרשנות דומה נקט פרופסור שלמה נאה מהאוניברסיטה העברית, ובפרסום מטעמו הוא מציע שטביעת החותם אכן היתה מעין “קבלה” על מסירת קרבן, אך הוא סבור כי משמעות הטקסט היא “דכ[ר, יום] א, [ש]ל [משמרת] יה[ויריב]”.

יהויריב היתה אחת מ24 משפחות כהונה ששרתו שבועיים בשנה בבית המקדש, והחותם, אם כך, היה “קבלה” על כך שהמקריב הקריב אייל זכר (“דכר” בארמית), ביום א, במשמרת משפחת יהויריב.

כך או כך, חותם זה הוא חפץ ראשון מסוגו, המאפשר הצצה לעולם הקרבת הקורבנות בימי בית המקדש, ותוספת משמעותית להבנה כי למשנה יש ערך היסטורי ריאלי ואמין.

חותם נוסף שזכה לכותרות לאחרונה נחשף בחפירות הצלה של רשות העתיקות באתר קטן שממזרח לעכו בשם חורבת עוצה. החותם, שגודלו כ5 ס”מ, מכיל תבליט של מנורת שבעת קנים, סמל יהודי  מובהק בעת העתיקה, ובחלקו האחורי חרותות כמה אותיות, כנראה שמו של בעל החותם, “ליאונטיס”. שם זה אינו יהודי בהכרח, אך כבר בבית שאן התגלה מבנה שהכיל בית כנסת ובעליו היה בעל אותו שם – “ליאונטיס” (חלקים ממבנה זה מוצגים כיום במבואה החדשה של מוזיאון ישראל).

החותם שהתגלה בחורבת עוצה. צילום: דני שיאון.
שרידי אותיות על ידית החותם מחורבת עוצה. ככל הנראה שמו של בעל החותם היה “ליאונטיס”. צילום: דני שיאון.

לדעת ד”ר דני שיאון, חופר האתר, החותם היה כנראה של אופה יהודי, או של בית יצור לשמן זית. בשל הקירבה הגיאוגרפית של חורבת עוצה לעכו סבור שיאון כי המוצרים אשר נוצרו וסומנו בחורבת עוצה נועדו לצריכת הקהילה היהודית של עכו.