Contact Me
Danny The Digger - Israel Private Tours

(אוקטובר 2020) אז איפה ארון הברית?

ארון הברית הוא אולי החפץ החשוב והקדוש ביותר בתנ”ך. הוא מתואר בספר שמות פרק כ”ה כקופסאת עץ, עם קורות נשיאה, מעוטרת בשתי דמויות מכונפות מעל, ומצופה כולה זהב. את יכולותיו הניסיות הוא מפגין לראשונה כאשר בני ישראל חוצים את הירדן, כשהוא עוצר את זרימת הנהר (יהושוע ד 19). בהמשך הוא נלקח למערכה על יריחו, ולאחר שהכהנים נושאים אותו סביב חומות העיר שבעה פעמים, הן קורסות (יהושוע ו 12-13). בהמשך הוא גורם למגיפה בקרב הפלישתים (שמ”א ה 6), ויותר מאוחר אף בקרב הישראלים כאשר הם אינם שומרים עליו כיאות בבית שמש (שמ”א ו 19). הוא גורם לפסל דגון הפלישתי ליפול ולהישבר (שמ”א ה 5), וגורם לאיש אשר נוגע בו מוות מידי (שמ”ב ו 6). מנגד, הוא אינו חסין לחלוטין, כיון שהוא נופל בשבי הפלישתים, ומוחזק בידיהם, מעל חצי שנה!.

מפתיע גם לקרוא שמעל הארון הוצבו שתי דמויות מכונפות. היהדות, לכאורה, הי התנגדה לאמנות הדמות בכלל, ובטח שבהקשר של פולחן! כיצד אם כך ניתן להסביר שתי דמויות אדם מעל הארון!

אך המיסתורין הגדול ביותר הוא סביב אחריתו. האיזכור האחרון שלו במקרא הוא בספר מלכים בימי יאשיהו. כאשר הבבלים כבשו ובזזו את אוצרות המקדש בירושלים בשנת 586 לפנה”ס המקרא אינו מוזכר בן הכלים שהבבלים לקחו איתם שלל. מה היתה אחריתו של הארון? האם הוא גם נלקח, אך המקרא התבייש להודות בכך? או שאולי הוא הוטמן בביטחה לפני הגעתם?  דבר אחד ודאי. כאר חזרו היהודים מגלות בבל, הארון לא היה בידיהם. קודש הקודש של בית המקדש השני היה – ריק.

השתיקה הרועמת של המקרא על אחרית הארון הובילה דתות, תרבויות וחוקרים שונים להעלות הצעות שונות ומשונות לגבי אחריתו. כידוע גם תעשיית הסרטים טמנה ידה בצלחת, ולפי הוליווד הארון הוטמן במצריים, התגלה ע”י הנאצים, ניצל מהם, ומאז הוא ספון במחסן ממשלתי ענק וחסר שם.

אתיופיה, זימבבוה, צרפת ואירלנד הם רק חלק מהמדינות בהן יש הטוענים שהארון שמור. המקורות היהודים מצידם מציעים שהארון בכלל נשאר באזורנו. המשנה במסכת שקלים מתעדת מסורת מקומית, הידועה רק למתי מספר, לפיה הארון גנוז מתחת ל”לשכת העצים” של בית המקדש. לדעתי מסורת זו מאד לא סבירה, שכן אם היה כל מידע על מקום גניזתו של הארון, הייתי מצפה שהיו חושפים אותו ומשיבים אותו לקודש הקודשים של בית המקדש!

יותר מסקרנת העדות בספר מכבים ב. בפרק ב אנו קורים שהנביא ירמיהו הטמין את ארון הברית,  יחד עם אוהל מועד ומזבח הקטורת, במערה, בהר נבו. אך כאשר אנשים רצו להגיע לאותה מערה, זמן קצר לאחר ההטמנה, הם לא הצליחו לאתרה. ספר מכבים נחשב למקור היסטורי מפורט, ומדויק. תאורי הקרבות של החשמונאים הועלו על הכתב זמן קצר לאחר הארועים, ותאוריהם נחשבים לאמינים במחקר. האם יש לקבל את הטענה שלו הספר שהארון גנוז בהר נבו?? לצערי נראה שאין ה המקרה. קריאה מפורטת של שני הפרקים הראשונים של מכבים ב מלמדת שמדובר בעותק של מכתב שנשלח מירושלים ליהודי מצריים לשכנע אותם לחגוג את חג החנוכה, למרות שאינו מדאורייתא. בנסיונו לשכנע את הקוראים במצריים, הכותב מספר שלמרות שחרב המקדש בעבר, אש הקודש נשמרה ע”י ירמיהו, הוטמנה, ונחשפה מחדש ע”י נחמיה. וכדי לתקף את הטענה, הוא מוסיף שאותו ירמיהו גם הטמין את ארון הברית, אלא שהוא לא התגלה מחדש. האם זהו תאור אמין? לצערי דוקא פה ספר מכבים חוטא ומחטיא. הוא המציא את סיפור גניזת הארון לצרכים פוליטים, להאדרת החשמונאים ותיקוף החג החדש שנקבע בירושלים – חג החנוכה. והבחירה בהר נבו כמקום ההטמנה אינה מקרית. ההר כביר ידוע ביהדות כמקום קדוש, מקום קבורת משה. אך גם מקום קבורתו המדויק של משה אינו ידוע, כפי שהוצהר כבר בספר דברים.

היו שטענו שירמיהו לקח את ארון הברית איתו כאשר נמלט למצריים, ואכן במצריים העליונה התקיים במאה החמישית והרביעית מקדש יהודי, באי יב!. אלא שלמרות שיש בידינו 175 תעודות מקוריות של קהילת יהודי יב, אף לא מסמך אחד טוען או רומז שהארון נמצא בידיהם.

אחריתו של הארון תישאר כנראה תעלומה לעד. הטענה שהוא גנוז מתחת להר הבית נראית לי בעייתית מאד. הרי כששבו היהודים מגלות בבל הם בנו את בית המקדש מחדש. ופעמיים, בימי החשמונאים, ושוב בימי הורדוס, נעשו עבודות תשתית נרחבות בהר הבית לשיפוץ והגדלת הרחבה סביב בית המקדש. קשר לי להאמין שבמסגרת עבודות אלו, שהגיעו עד לסלע האם, לא נחשף כל מה שאי פעם הוטמן הוא הושלך באזור זה בתקופות קדומות יותר.

התסריט הכי הגיוני לדעתי הוא שהארון נלקח לבבל, או בימי יהויכין או בימי צדקיהו. הבבלים מצידם התיכו את הזהב לצרכיהם שלהם, וקורות העץ הושלכו. המקרא לא רצה להודות באותה אחרית מבישה, והעדיף לעבור בשתיקה על כך. שתיקה זו איפשרה לדורות מאוחרים יותר להציע שלל של ספקולציות על אחריתו.

עם זאת, לא ניתן לשלול גם אפשרויות אחרות של הטמנת או העברת ארון הברית למסתור שהוא מבעוד מועד. וכיון שזהב היא מתכת אצילה, סביר שציפוי הזהב של הארון שרד, ומחכה לגילויו עד עצם היום הזה.

מקבילות לארון הברית

המדע הנקרא ארכיאולוגיה חשף שפע של ממצאים מתרבויות עתיקות, ולעיתים אותרו מקבילות מרתקות בן התרבויות השונות. גם לארון הברית אותרו מקבילות מענינות, הן במסופוטמיה והן במצריים.

ב1922 נחשף בעמק המלכים קברו של מלך מצרים (“פרעה”) אשר מת בגיל צעיר (18), ונקבר בחופזה – תחת ענח אמון. בניגוד לכל שאר קברי פרעוני מצריים, קבר זה לא נשדד. נחשפו בו מעל 5000 פריטי יוקרה, כולל גופתו החנוטה של המלך, בתוך ארבע ארונות מוזהבים.  בן הפריטים הרבים התגלה ארון עץ בגודל 60   על 50 סנטים, ותחתיו ווים וקורות הניתנים לשליפה כדי לשאת אותו. צורתו וקורות הנשיאה מזכירים את ארון הברית, אלא שבמקום שתי דמויות מכונפות מעליו, נמצאה רק דמות אחת – האל אנוביס, בדמות תן כורע.

לדמויות המכונפות ישנה מקבילה יפה מאד, דוקא בתרבות האשורית, בצד השני של “הסהר הפורה”. בפולחן האשורי מוכרת סגידה ל”עץ חיים”. הוא נשמר ע”י שתי דמויות מכונפות, ששמם קירובו KIRUBU. האם אלו הכרובים בגרסת הפולחן האשורי?

לאלוהים, תרתי משמע, הפתרונים.