Contact Me
Danny The Digger - Israel Private Tours

האם התגלה “בית המידות” של יהויקים? (ספטמבר 2020)

Jerusalem Biblical Capitals exposed

אחת הכותרות כאשר נחשפה. צילום – שי הלוי, רשות העתיקות

לפני שבוע הודיעה רשות העתיקות לתקשורת על תגלית יוצאת דופן. בחפירות הצלה שנערכו מטעמה בתחילת השנה ברכס ארמון הנציב, חשף הארכיאולוג יעקב ביליג פריטים ארכיטקטונים במצב השתמרות נדיר, ומדובר בשרידים של ארמון מתקופת המקרא. הפריטים כוללים 3 כותרות (עיטורים שהיו מוצבים בקצהו העליון של עמוד), ו15 שברים של סורג של חלון. באופן מפתיע אין כמעט שום שרידים של המבנה אליו שויכו הפריטים, אך איכות העיבוד ואיכות ההשתמרות לא מותירים ספק שמדובר בעיטור ההולם ארמון של אותה תקופה.

כותרות דומות נמצאו בכמה אתרים מרכזיים מתקופת המקרא  – ירושלים, שמרון, מגידו, חצור, ואף באתרים בעמון ומואב. ברוב האתרים הללו הכותרות היו חלק ממבנה שלטוני.  האם גם פה עמד פעם ארמון? ואם כן, של מי?

מי בנה את הארמון?

Billig Rxamining Biblical Jerusalem palace remains

ביליג בוחן את הכותרות. צילום – יולי שוורץ, רשות העתיקות

למרות מצב ההשתמרות הנדיר, ממבנה הארמון עצמו כמעט לא נותר דבר. לדעת ביליג הארמון חרב במאה השישית לפנה”ס, אולי בחורבן הבבלי של ירושלים ב586 לפנה”ס, ואחר כך רוב אבני הארמון מוחזרו. באופן מפתיע דוקא הפרטים הארכיטקטונים המעוטרים לא נלקחו, ואולי כי הוטמנו. הם נמצאו בפינה של מתחם עם רצפה מטויחת. לידו נמצא גם אגף שרותים. ישנה אפשרות שזהו אגף של ארמון שהיה בנוי על צד ההר, מעין מרפסת תצפית על ירושלים של אותם ימים, אך חפירת ההצלה היתה מוגבלת לשטח מצומצם בלבד. עם זאת נותרת השאלה – מי בנה את הארמון המדובר?

בשיחה איתי, ביליג הציע שהמלך חזקיהו, הוא שבנה את הארמון, או אחד המלכים שירשו אותו.

לדעתי האפשרות שחזקיהו בנה את הארמון קשה. המלך חזקיהו התמודד במשך רוב שלטונו בהכנה לפלישה האשורית. פלישה זו אכן ארעה, ב701 לפנה”ס, והוא ניצל גם בזכות כופר כבד מבתי האוצר שלו ומבית המקדש. כמו כן צבאות סנחריב החריבו את רוב ערי ממלכת יהודה. מפורסם במיוחד הכיבוש והחורבן של לכיש. קשה לי להאמין שבתקופה סוערת שכזו חזקיהו מצא הזמן והמימון להקים ארמון פרברי שכזה.

לדעתי יותר סביר שהדבר נעשה יותר מאוחר. שמא המלך מנשה, בנו של חזקיהו הוא שבנה את הארמון הזה? מנשה מלך 55 שנה, ונהנה מתקופה ארוכה של שקט, בה שיקם את ממלכת יהודה. המקרא בקושי מתעד את פעילותו, אך יתכן ומנשה הוא שבנה ארמון זה. אפשרות נוספת היא שהארמון נבנה בימי נכדו, יאשיהו, שגם הוא מלך שנים רבות (31 שנה), ובימיו התפשטה ממלכת יהודה צפונה, כנראה עד מגידו.

הנביא ירמיהו מצידו מספק עדות על ארמון הנבנה בימי המלך יהויקים. ירמיהו לא חיבב יהויקים ומדיניותו, בלשון המעטה, ובן השאר הוא מוכיח את המלך על בניית “בית מידות” ו”ללא צדק” –

Jerusalem Biblical Estate reconstruction

הצעת שחזור של הארמון הפרוורי. ציור – שלום קוולר, ארכיון עיר דויד

הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא-צֶדֶק, וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט; בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן-לוֹ. הָאֹמֵר, אֶבְנֶה-לִּי בֵּית מִדּוֹת, וַעֲלִיּוֹת, מְרֻוָּחִים; וְקָרַע לוֹ, חַלּוֹנָי, וְסָפוּן בָּאָרֶז, וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר.  (ירמיהו כב 13-14).

שמא זהו הארמון שבנה יהויקים ושהיה לצנינים בעיני ירמיהו?. ביליג לא פוסל את האפשרות הזו.

מארמון מלך מקראי לארמון נציב בריטי

window bolustrade fragments found in jerusalem

חלקי סורג החלון. צילום – יניב ברמן, רשות העתיקות

יהא אשר יהא אותו מלך מקראי אשר בחר לבנות את ארמונו בנקודה זו, מסתבר שהוא לא היה היחיד שחיבב את הרכס הזה, מדרום לירושלים. ב1990 בחלקו המערבי של הרכס התגלתה מערת קבורה ששימשה משפחת הכהן הגדול קייפא. קייפא שימש בתפקיד כהן גדול במאה הראשונה לסה”נ, ואם הוא קבור פה, כנראה היתה לו ולמשפחתו נחלה כאן. זו גם הסיבה שבנצרות מכונה הרכס “הר העצה הרעה”, שכן קייפא הוא הכהן הגדול בברית החדשה אשר חקר את ישו, וייעץ להעבירו למשפט אצל המושל הרומי, פילטוס.

כעברו כמעט אלפיים שנה, בראשית המאה העשרים, גם הבריטים לטשו עיניהם על רכס זה, ובחלקו המזרחי, הגבוה ביותר, קבעו את “ארמון הנציב”, בית מידות אם תרצו, אשר שימש את הנציב הבריטי בתקופת המנדט, וגם כיום משמש  – את האו”ם.

ביליג סבור שזו אחת התגליות החשובות והמרגשות ביותר שזכה לה כארכיאולוג חוקר, ובצדק. ההשתמרות של הכותרות באמת יוצאת דופן, עד כי היו שהציעו שהם זיוף מודרני, עבודת אומן בן ימינו שחמד לצון. אך השברים של סורג החלון לא מותירים ספק שמדובר בממצא אותנטי, חשוב, ונדיר.

“מי יודע” סיים ביליג בחיוך, “אולי לפנינו העדות הקדומה ביותר מארץ הקודש למערכת ווינדוס”.