Contact Me
Danny The Digger - Israel Private Tours

(נובמבר 2020) בולה שנרכשה בפרוטות בשוק הבדואי כנראה בת 2800 שנה

לפני כארבעים שנה הסתובב פרופסור יגאל רונן בשוק באר-שבע בחיפוש אחר מציאות. רונן הוא פרופסור אמיריטוס להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, אך גם חובב היסטוריה ואספן מטבעות. את עינו שבתה לא מטבע עתיק, אלא טביעת חותם סגלגלה (בולה) בגודל 19 על 23 ס”מ,  ועליה תבליט של אריה שואג, ומעליו, בעברית עתיקה, הכיתוב “לשמע”.

חותם שמע עבד ירבעם

תעתיק חותם “לשמע עבד ירבעם” שהתגלה ב1904 במגידו. המקור נלקח ע”י העותמאנים לאיסטנבול ומאז נעלמו עקבותיו.

רונן היה מודע לחותם מפורסם שדמה לו שהתגלה ב1904 במגידו ע”י החוקר הגרמני שומאכר. החותם שהתגלה במגידו, עשוי מאבן ישפה, היה גדול פי שתיים, אך תיאר נושא דומה – תבליט עדין ואיכותי של אריה שואג, זנבו מונף,  ומעליו רשום, בעברית עתיקה, “לשמע עבד ירבעם”.

עד היום זהו החותם העברי הגדול והמפואר ביותר שאי פעם התגלה מימי מלכות ישראל ויהודה בתקופת המקרא. דמות האריה השואג אף שימשה בעבר בעיטור של מטבע 5 לירות ישראליות.

החותם ממגידו מיוחס לפקיד בכיר בשם שמע שהיה במנהל של ירבעם השני (784-750 לפנה”ס). רבים מהארכיאולוגים, במיוחד מההאסכולה של אוניברסיטת תל-אביב, רואים במלכות ירבעם הב’ את “תור הזהב” של מלכות ישראל, אלא שהמקרא, מטעמים פוליטיים ודתיים הצניע זאת.

אלא שהמוכר הבדואי לא ידע לאמר מנין השיג את החותם, וגם הסתפק רק ב10 שקלים עבורו. רונן הניח שמדובר בזיוף, אך רכש אותו. לאחרונה, עם התפתחות המחקר הגיאו-מינרולוגי, החליט רונן להעמיד את החותם לבחינה מינרולוגית מדוקדקת. המחקר החדש נעשה ע”י צוות חוקרים: פרופ’ יובל גורן, פרופ’ אליעזר אורן, פרופ’ שמואל אחיטוב, ופרופ’ אליעזר אורן, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד”ר אבנר אילון וד”ר מירה בר-מטיוס מהמכון הגיאולוגי בירושלים; וד”ר אורית שמיר מרשות העתיקות של מדינת ישראל.

חותם שמע צילום דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

טביעת החותם “לשמע” שרכש רונן בשנות ה70 בשוק באר-שבע. צילום דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בדיקות המעבדה הפתיעו לטובה. מסתבר שהחותם נעשה מאדמה שבה משולבת אבן גיר עם  בזלת המכילה אוליבין. שילוב זה אינו אופייני לעמק באר-שבע, אבל מצוי בעמק יזרעאל והגליל התחתון, האזור של מגידו. החוקרים גם הסיקו שהחותם חתם אריג מפישתה, ונצרף בטמפרוטורה של 750 מעלות צלזיוס. באופן מצער בחותם לא השתמרו שרידים אורגניים, כך שלא היה ניתן לבצע בדיקת עתיקותו באמצעות מדידת פחמן 14. עם זאת, החוקרים כולם בדעה שהחותם מקורי, והוא חותם נוסף של אותו פקיד בשם שמע, ששירת במנהל ירבעם השני, לפני כ2,800 שנה.

למסקנות אלו השלכות חשובות. המחקר לא רק הוכיח שהחותם מקורי, אלא שהוא גם מאזור מגידו, מרכז ממלכת ישראל. יתרה מכך, החותם גם מלמד שלשמע היו כמה חותמות, תופעה אופיינית רק לפקידות גבוהה, ושלירבעם השני אכן היתה מערכת מנהלית מסועפת, האופיינית למלוכה משגשגת.

חותם זה מחזק את האסכולה של אוניברסיטת תל-אביב, ובראשה פרופסור פינקלשטיין, על קיומו של “תור זהב” בימי ירבעם הב’, ושרוב הממצאים הארכיטקטונים המפוארים שנמצאו במגידו, חצור, ושומרון הם של מלך זה.

בעקבות המחקר, משפחת רונן הסכימה להעביר את טביעת החותם לרשות המדינה ולתצוגה במוזיאון ישראל.