Contact Me
Danny The Digger - Israel Private Tours

france8a

אחר כך המשכנו לבית הקברות האמריקאי ב”חוף אומהה”. אבל “אם אין קמח אין תורה”, אז עצרנו בדרך בעיירת הנמל החמודה Port De Bssin לצהריים, ושם מצאנו מסעדה נוספת עם התמחות בפירות ים (!) La Marina.

ב”חוף אומהה” (שם הקוד שניתן למקום הנחתת הכוחות האמריקאים) ביקרנו תחילה את בית הקברות האמריקאי במקום.

בלב המתחם היתה קפלה עצובה ומרשימה. 

מפה בכניסה לבית הקברות האמריקאי של “חוף אומהה”

“חוף אומהה” היה נקודת הפלישה המרכזית של הכוחות האמריקאים, ותפיסתו היתה קריטית ליצור כח פולש אחיד יחד עם כוחות אמרקאיים נוספים שהונחתו מערבה יותר, ב”חוף יוטה”, לבן הכוחות הבריטים-קנדים שהונחתו מזרחה יותר. הכוחות השיגו את מטרתם, אך במחיר נורא של כ3000 הרוגים.

כך מתואר גל הקרב הראשון בערך “חוף אומהה” בויקיפדיה:

מיד עם תחילת המתקפה השתבשו תוכניות הכוח התוקף. ההרעשה המקדימה שביצע חיל הים האמריקאי כמעט ולא הייתה אפקטיבית ולא הצליחה לנטרל את המגינים בעמדותיהם המבוצרות היטב. הפצצות האוויר החטיאו לחלוטין את מטרותיהן בשל עננות רבה. בגלל המים הסוערים, התהפכו 10 נחתות עוד לפני שהגיעו לחוף. בנוסף, בשל העשן והערפל התקשו משיטי הנחתות למצוא את יעדיהם ונסחפו מזרחה בגלל הגלים הסוערים.

כשהגיעו הסירות למרחק כמה מאות מטרים מהחוף הן נתקלו באש כבדה ביותר ממקלעים ומארטילריה. החיילים שהגיעו לחוף גילו שבניגוד לציפיות לא נוצרו בו מכתשי פגיעה שעשויים היו לשמש להם כמחסות.

מתוך 9 הפלוגות שנחתו בגל הראשון, רק פלוגה אחת מלווה בריינג’רס הגיעה ליעדה. שאר הפלוגות התפזרו לכל עבר ופתחו פערים גדולים בין אחת לשנייה. הבלבול גרם לכך שחיילים רבים איבדו את היחידות האורגניות שלהם ולא ידעו בדיוק מה הם אמורים לעשות. כשהחיילים יצאו מהנחתות הם היו צריכים לעבור כ-100 מטרים במים עמוקים שהגיעו לפעמים עד לצווארם, ועוד כ-200 מטרים מקו החוף עד לחומת הים, שסיפקה להם מחסה מסוים. עשרות חיילים טבעו במים העמוקים בגלל המשקל הגדול שנשאו על עצמם, כשלא הצליחו להפעיל בזמן את חגורת ההצלה שלהם. אלה שהצליחו להגיע לחוף נתקלו באש כבדה ביותר של ארטילריה, מרגמות, ובמיוחד מקלעים שהסבו את מרבית האבדות. האובדן של מפקדים רבים גרם לחוסר ארגון בקרב החיילים שלרובם זו הייתה טבילת האש הראשונה.

האבדות הכבדות ביותר היו בקרב החיילים שנחתו בחלק המזרחי של חוף אומהה בגזרת פוקס גרין, שם חלק מהפלוגות איבדו יותר מחצי מכוחן עד שהצליחו להגיע לחומת החוף. בחלק המערבי של החוף, בגזרת דוג גרין, ספגו הכוחות הנוחתים 120 אבדות תוך כ-15 דקות מתחילת הנחיתה, כולל המפקדים. שאר החיילים חיפשו מחסה מאחורי המכשולים וחיכו לתגבורת.

וכך זה תואר בסרט של שפילברג “להציל את טוראי ראיין”:

ב”חוף אומהה” עצמו לא היה הרבה מה לראות, אבל מצאנו פסל מרשים בצידו המערבי

הכבישים באזור היו תמהיל מוזר של מבנים עתיקים וציוריים, עם תצוגות שונות של כלים ממבצע הפלישה. במקום אחד היה מוזיאון קטן

סיימנו את היום בביקור בPointe Du Hoc. האתר הוא צוק החוצץ בן “חוף אומהה” ממזרח ל”חוף יוטה” ממערב. הגרמנים ביצרו את אזור הצוק, וכיבושו היה חשוב לשם ניטרול ארטילריה על הכוחות המיועד לנחיתה בחופי אומהה ויוטה. לשם הוכשר כח אמריקאי מיוחד לטיפוס בסולמות ואנקולים את הצוקים ולכבוש את המקום. מה שנראה כדי משימת התאבדות בוצע לבסוף בהצלחה, תוך לחימה נועזת.

בשטח כיום ניתן לראות שרידי הבונקרים הגרמנים, וכן מכתשים מהפגזות הארטילריה האמריקאית שקדמה להתקפה.

לארוחת ערב החלטנו לעשות “פיקניק” בחדר.. כמה אפשר לאכול במסעדות? בדרך מהחניה לסופר השכונתי גילינו עוד פינה ניסתרת וקסומה בעיירה Bayeux!. מ ד ה י ם!..

זהו, מחר חוזרים הביתה! 🙁

להמשך לחץ כאן