Contact Me
Danny The Digger - Israel Private Tours

הרובע היהודי

העיר העתיקה של ירושלים מחולקת לארבעה רובעים. הרובע היהודי נמצא בחלק הדרום מזרחי של העיר העתיקה ונושק לרובעים הארמני, המוסלמי ולהר הבית, באזור רחבת הכותל המערבי. השערים הסמוכים לרובע היהודי הם שער האשפות ושער ציון.

בתקופות עבר ירושלים היתה כולה בעלת זהות יהודית, אך לאחר חורבן בית המקדש השני ע”י הרומים (70 לסה”נ), פסקה הנוכחות היהודית למאות שנים. הרובע היהודי התגבש ככזה רק ב800 שנים האחרונות, לאחר שהצלבנים גורשו מהארץ.

 הרובע היהודי בעת החדשה

בתחילת המאה ה – 19, גרו בירושלים לא יותר מעשרת אלפי תושבים והיהודים היו מיעוט. עם השנים מגיעים יהודים ממקומות שונים בעולם ומשנים את המצב הדמוגרפי בעיר העתיקה. הקירבה של אזור הרובע היהודי לכותל המערבי , היה כמובן משמעותי להתפתחות הרובע היהודי. בתי כנסת ובתי מדרש קמים ברובע, בתים חדשים נבנים ביזמות מוסדית וביזמות פרטית. הקהילה היהודית הייתה די עניה. והעזרה שניתנה לתושבי הרובע הייתה על ידי הקמת מבנים עבור אותם אלה שידם לא השיגה לרכוש או לשכור בית ברובע. עם תחילת היציאה מן החומות, אוכלוסיית הרובע הדלדלה בשל הרצון לצאת מהעיר הצפופה והענייה לעיר המערבית החדשה והמתפתחת.

הרובע היהודי במלחמת העצמאות

ב28 לאפריל 1948, לאחר שבועיים של מצור הדוק ואכזר, הרובע היהודי מרים דגל לבן ונכנע לכוחות המקומיים אליהן הצטרפו הירדנים. כאלף חמש מאות יהודים מגורשים מהרובע היהודי ושלש מאות נוספים מובלים לשבי בירדן.

הרובע היהודי אחרי מלחמת ששת הימים

ב7 ליוני 1967 העיר העתיקה משוחררת מהכיבוש הירדני וממשלת ישראל מקימה את החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי שתהיה אחראית על פינוי ההריסות , החפירות הארכיאולוגיות והחזרת החיים לבתי הרובע החרבים.

במלחמת העצמאות רוב רובו של הרובע היהודי נהרס ונשאר היה עד איחוד העיר ירושלים במלחמת ששת הימים. למרות הרצון העז והכמיהה ליישב מחדש את הרובע היהודי, ראשי היישוב הבינו שיש כאן הזדמנות שאומנם מגיעה בשל מלחמה וחורבן, לעצור רגע לבצע חפירות ארכיאולוגיות רציניות ורק לאחר מכן לבצע את שיקום הרובע היהודי. וכך היה. האיש בידיו הופקדה המלאכה היה פרופסור נחמן אביגד ז”ל. הממצאים הרבים שנחשפו רבות להבנת ההיסטוריה של הרובע היהודי בפרט וירושלים בכלל.

היום ברובע היהודי יש חיים תוססים המשלבים רובע מגורים ורובע תיירותי.

אתרים ארכיאולוגים מרכזיים ברובע היהודי וחשיבותם

אחד הוויכוחים הלוהטים בקרב אנשי המקצוע ההיסטוריונים והארכיאולוגים, היה לגבי גודלה של העיר ירושלים בימי הבית הראשון ועוצמת מלכות יהודה בימי דוד ושלמה. דוד המלך כובש את העיר היבוסית והופך אותה לעיר הבירה עבור שנים עשר השבטים. עד החפירות של נחמן אביגד מעט מאוד היה ידוע לגבי התקופה של הבית הראשון באזור הרובע היהודי. בימי המלך חזקיהו, מעמדה של ירושלים מתחזק. והתנך מספר לנו על עבודותיו והכנותיו של המלך חזקיהו לקראת הגעתו של הצבא האשורי.

אחד הפרוייקטים החשובים ביותר לפי המקרא היה בניית חומה אדירה סביב ירושלים בפרק זמן קצר, מה שהביא להחלטות לא פשוטות לגבי הדיירים בקצה העיר שלא את כולם ניתן היה לכלול בתוך החומה והמקרא אפילו מספר על ויכוח חריף בין ישעיה למלך חזקיהו בו הנביא כועס על הרס הבתים והשימוש באבניהם לטובת החומה. ואכן בחפירות שנמשכו מספר עונות משנת 1969, מספר פרופסור נחמן אביגד על ההתרגשות הגדולה שהייתה מנת חלקם של החופרים כשמצאו קטע חומה מסיבי המתוארך לימי המלך חזקיהו.

בימי הבית השני מתישהו בתקופה החשמונאית ירושלים שוב מתמגנת באזור הר ציון או הגבעה המערבית, ניתן לראות זאת בשרידי ביצור מהתקופה החשמונאית הסמוכים לביצורים קדומים יותר. דבר מעניין נוסף שנתגלה בחפירות מתקופה זו היה המקווה. המקווה הקדום ביותר שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל הוא מהתקופה החשמונאית כך גם אלה שנתגלו ברובע היהודי.

את התקופה של מאה השנים האחרונות לפני החורבן , ניתן לכנות בשם : ‘ התקופה ההרודיאנית ‘. ירושלים הופכת להיות פופולרית מאוד לא רק עבור היהודים עולי הרגל והתיירים היהודים, אלא גם עבור התיירים הזרים. העיר מתפתחת מאוד לכיוון מערב ולכיוון צפון. שכונות מפוארות נבנות בעיר בעיקר בימי המלך הורדוס שכל מפעלי הבניה שלו בכלל ובירושלים בפרט הוסיפו והיוו מוקד משיכה לרבים, מה שהעשיר מאוד את הקופה הציבורית וגם הקופה הפרטית. הורדוס שאף להשוות את ירושלים לערים הלניסטיות, ובנה בעיר מתקנים המאפיינים ערים כאלה

Herodian mosaic עדות מרשימה לכך ניתן לראות בחלק מהאתרים המיוחדים שיש ברובע היהודי, היפה והגדול ביניהם : מוזיאון וואהל או הרובע ההרודיאני. ירידה של מספר מטרים בודדים ממפלס החיים המודרני מחזיר אותנו לימי הפאר של ירושלים לפני הבית השני, כן וגם לימי החורבן. החפירות חשפו מספר בתים ברמות שימור שונות ואלפי ממצאים נוספים מאותה התקופה. מטבעות, חרסים כלים ועוד. בכל בית נתגלו פסיפסים מרשימים באיכותם ובגודלם. בכל בית נחפרו מספר מקוואות. כל הממצאים האלה מעידים על עושרם של דיירי הבתים.

עדות מרגשת לחורבן היא שכבת האפר הגדולה שנמצאה על רצפות הבתים. מזכרת מחורבן ושריפה אדירה שהייתה מנת חלקה של ירושלים בתשעה באב שנת 70 לספירה.

במאה השניה לספירה מתרחש מרד בר כוכבא. הקיסר הדריאנוס בסופו של דבר מביס את המורדים ומגרש את היהודים מירושלים שעל חורבותיה תיבנה עיר חדשה , אלילית שאפילו שמה שונה מירושלים לאיליה קפיטולינה. אלה הם הימים בהם אימפריית רומי גם משנה את שם האזור ולראשונה אנו נתקלים בשם ‘ פלשתינה ‘.

בחפירה הארכיאולוגית ברובע היהודי נחשף הרחוב המרכזי של ירושלים מהתקופה הביזנטית – הקרדו. רחוב החוצה את העיר מצפון ,-שער שכם, לכיוון דרום באזור שער ציון. בירושלים נחשף קרדו נוסף שיצא גם משער שכם ועובר ליד רחבת הכותל המערבי. בתקופה הביזנטית בה נבנו כנסיות רבות בירושלים, בחלקה הדרומי נחשפה הכנסיה הגדולה ביותר באותם הימים ‘ הניאה או מריה ניאה ‘. כנסיית מרים החדשה.