Contact Me
Danny The Digger - Israel Private Tours

חדשות בעתיקות – הניוזלטר שלי

אפריל 2020 – טקס “האש הקדושה” התקיים לראשונה ללא קהל

טקס “האור הקדושה” הוא אחד הטקסים הדתיים העתיקים והחשובים בתולדות הנצרות בארץ הקודש.  למן המאה התשיעית לסה”נ ישנן עדויות לטקס הזה המתקיים מידי שנה בשבת של הפסחא בכנסיית הקבר, ובשיאו הפטריארך נכנס לקברו של ישו, ולאחר תפילה ביחידות של כ20 דקות הוא יוצא עם לפידים דולקי אש. הנוצרים מאמינים שהאש ניצתה ע”י רוח הקודש, אותה רוח הקודש אשר השיבה את ישו מן המתים באותו הקבר לפני כאלפיים שנה, ומידי שנה היא מפגינה את כוחה שוב באותו מקום, עד עצם היום הזה. בשנה רגילה מתקבצים סביב הקבר כעשרת אלפים צליינים כמהים להדליק את לפידיהם שלהם באותה אש, אותם יקחו לבתיהם. רבים

מגיפות במקרא וארכיאולוגיה – 2020

המאמר יצא בYNET!! – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5712967,00.html

וישימהו למחראות עד היום, גרסת לכיש – 2019

המקרא נוטה לעיתים להיות גרפי ובוטה. כזה הוא המקרה למשל כאשר המקרא מתאר כיצד המלך יהוא הופך בעיר שומרון מתחם פולחן לבעל ל- שרותים ציבוריים: “וַיֹּצִאוּ אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית-הַבַּעַל, וַיִּשְׂרְפוּהָ. וַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם.” (מל”ב י 26-27). אך האם זהו ביטוי ספרותי הממחיש את תחושת הסלידה של המקרא מפולחן הבעל, או שמא מדובר בתאור אמיתי? שומרון-סבבסטי  נחפרה באופן אינטנסיבי, על ידי כמה משלחות, אך אף אחת מהן לא איתרה שרידים של מתחם פולחני מתקופת המקרא, ו\או שרותים ציבוריים. אך לאחרונה התגלה אימות מסוים לתאור המקראי הבוטה, באתר הנמצא כ100 ק”מ דרומית לשומרון – בתל לכיש.

מגילת עין-גדי פוענחה! – 2016

ב1965 רצה קיבוץ עין-גדי להניח צינור מים חדש להשקיית מטעי התמרים בשדות נוה עין-גדי, אלא שהטרקטור חשף רצפת פסיפס עתיקה. צוות ארכיאולוגים הוזעק מירושלים, והחפירות חשפו כמה רצפות של בית כנסת עתיק שהיה פעיל בן 300 ל600 לסה”נ לערך. הוא חדל לפעול בשל שריפה עזה שהחריבה אותו. בחפירות של אזור ארון הקודש נחשפו שרידי מגילות. אחת מהן היתה שלמה יחסית, אך מפוחמת לחלוטין והיה חשש גדול שתתפורר אם ינסו לפתוח אותה. בדיקות פחמן 14 של המגילה קבעו שהיא מהמאה השלישית לסה”נ, משמע היא היתה בשימוש הקהילה כשלוש מאות שנה (!). אך מה תוכנה? במשך 45 שנה שכבה המגילה בכספות “היכל הספר” ,

מיסתורין בתל חוקוק – 2016

  החל מ2011 מתנהלת חפירה ארכיאולוגית בתל חוקוק , גבעה סמוכה לכביש 65 והצטלבותו עם המוביל הארצי. החפירות מנוהלות על ידי פרופסור גו’די מגנס מאוניברסיטת צפון קרולינה בצ’פל היל, בשיתוף רשות העתיקות. עוד לפני החפירות סקרים שנעשו באזור איתרו שרידים של מבנה שנחשד כבית כנסת עתיק. החפירות הוכיחו מעל לכל ספק שמדובר אכן בבית כנסת עתיק, שהתקיים בן המאה הרביעית לשישית לסה”נ (תקופת התלמוד). כיום ידועים מעל מאה בתי כנסת עתיקים מתקופה זו, אך רק מיעוטם מכילים עיטורי פסיפס. ב2012 פורסם קטע הפסיפס הראשון שנחשף בבית הכנסת של חוקוק העתיקה, ומסתבר שהוא מתאר נושא שטרם תועד בבתי כנסת עתיקים –

ממצאים זעירים, משמעויות גדולות – 2012

לאחרונה התבשרנו על כמה גילוים של ממצאים זעירים אך משמעותיים ביותר לשחזור ההיסטוריה בא”י, בעיקר ההיסטוריה של היהדות העתיקה. בעיר דוד פרופסור רוני רייך ואלי שוקרון דיווחו לפני חודשיים על גילוי טביעת חותם אשר עליו נרשמו האותיות “דכא \ ליה“. לדעתם הכוונה לביטוי “קדוש לה””, ושחותם זה שימש לחתימת מוצרים טהורים שהובאו לבית המקדש. אלי שוקרון אוחז בחותם “דכא \ ליה” שהתגלה בעיר דוד. צילום: ולדימיר נייחין. באדיבות רשות העתיקות. תקריב של החותם שהתגלה בעיר דוד. צילום: ולדימיר נייחין. באדיבות רשות העתיקות. על קריאה זו הביא סוחר העתיקות המתמחה בחותמות, רוברט דויטש, תמיהה, והציע בבלוג שלו שלטביעת החותם היה לשימוש אחר. משנה

תיקונים והתקנות – 2012

הפיתוח התיירותי לא מפסיק להתחדש, ורק בשנה שעברה דיווחתי על הפיתוח התיירותי הנרחב בירושלים. אחד החידושים היה השלמת חשיפת תעלות הביוב שמתחת לרחוב שבין בין בריכת השילוח לכותל המערבי. ההליכה מתחת לאדמה, לאורך למעלה מ500 מ’, וסופם אל מול הכותל המערבי היא אחת החוויות המרתקות שתייר יכול לחוות בסיור בירושלים. אלא שבגשמי הברכה של ינואר 2012 הכניסה אל התעלה קרסה, והמעבר נסתם. עמותת אלע”ד פועלת כעת במרץ על תיקון הנזקים ופתיחה מחודשת של כלל המעבר, אך נכון לעכשיו הכניסה טרם תוקנה. עם זאת ניתן עדיין ללכת בתעלה את הקטע שבין “חניון גבעתי” לפינת הכותל המערבי. הכניסה לתעלת הרחוב ההרודיאני לאחר

ירושלים על המפה-של גוגל סטריט וויו

התקשורת דיווחה כבר באוגוסט שנה שעברה על הגעת הפרויקט השאפתני של גוגל, “גוגל צילומי רחוב (= Google Street view)”, לישראל. הרעיון השאפתני (והקצת חטטני), הוא מתן צילומי רחוב רציפים של ערים מרכזיות, אותם יכול הגולש לראות על “גוגל מפס (=Google Maps)” בעזרת איקון הדמות הצהובה. Google Street View in the Old City לאחרונה נתקלתי ברכבי הפרויקט משוטטים בסמטאות העיר העתיקה, ובהזדמנות אחרת רכב הפרויקט עבר ממש מולי בעודי חונה (באדום צהוב..) בנקודת התצפית של הר הזיתים.  נקוה רק שזה לא יגמר בדו”ח חניה.. Google Street View on Mount of Olives  נכון לסוף ינואר 2012, הצילומים טרם הועלו בתכנת המפות של

חגיגת האפיפאניה באתר ההטבלה ליד יריחו, 2012

כמידי שנה, ב18 לינואר נאספו להם אלפי צליינים (וכמה מאות תיירים לצלמם..), בשביל לחגוג את טקס ה”אפיפאניה” (=”ההתגלות”) של ישו כבן האלוהים. השנה הסדירה המדינה חניון פנימי לעשרות האוטובוסים, ולא היה צורך בהסעות פנימיות.  הכל התנהל לפי המתוכנן, למעט האתיופים, שהחליטו השנה לקיים הטקס ביום שלמחרת, עם האשורים. בשעה 11 הגיע הפטריארך היווני-אורתודוקסי, תיאופילוס הג’ אל מנזר “יוחנן המטביל” (=”קאסר אל יהוד” בערבית), וערך את השלב הראשון של הטקס. לקראת השעה 12:00 סיים הפטריארך את תפילתו, והחלה התהלוכה הטקסית ממנזר “יוחנן המטביל” אל גדת הירדן. את תיאופילוס הג’ ליוותה פמליה של אנשי כמורה, ובראשם סדרנים העונדים את התרבוש התורכי, פריט

מקדונלדס במצדה?? – 2011

בקיץ 2011 הוחלט לפתח את האגף התחתון של מרכז המבקרים של מצדה למתחם קניות. זוהי ההתפתחות האחרונה בסדרה של פיתוחים מיסחריים שונים שנעשים במצדה בשנים האחרונות, שכל תכליתם, כך נראה, הוא לייצר עוד כסף עבור הרט”ג. ביטאתי את הסתייגותי מהמגמה בכתבה באתר שלי: https://dannythedigger.com/macdonalds-in-masada ולשמחתי הנושא לדיון בYNET: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4121740,00.html אני תקוה אם כך שגם בעתיד נמשיך לראות במצדה יותר קניונים של טבע ופחות קניונים של קניות…

(2011) האם התגלה שד עתיק בסינון שפכי הר הבית

מאז 2004 מנהלים במרץ ד”ר גבי ברקאי וצחי צוויג פרויקט יחודי של סינון השפכים אשר הוצאו מהר הבית ב1999 על ידי הווקף. רבות נאמר על הפרויקט והממצאים, וניתן לעקוב אחר גילוים ופרסומים חדשים באתר האינטרנט של החפירות. ניתן גם לראות כאן סרטון חדש ומצוין על הפרויקט. בביקור מזדמן באתר סינון השפכים מהר הבית צחי הזמין אותי לבחון תגלית חדשה ויוצאת דופן. מדובר בשבר אבן גיר אופינית לאזור ירושלים. אך היא היתה מעוגלת בצורה מאד מסוימת. שמא מדובר בשבר פסל פיגורטיבי מהר הבית? אם כן, מאיזו תקופה?? ואיפה שאר הגוף?? שרידי פסל אישה מהתקופה הרומית נתגלו בעבר בסביבות הר הבית, (ראה כתבה

2011-פיתוח חסר תקדים של אתרים בירושלים

המקרא מתאר שעם שובו מגלות בבל לירושלים, ערך נחמיה “מסע לילי” בין חורבות העיר. המראה לא היה מלבב: “..יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ” (נחמיה ב 17). בתגובה יוזם נחמיה מפעל לשיקום ירושלים מחורבותיה, ביצורה, ופיתוחה: “לְכוּ, וְנִבְנֶה אֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם, וְלֹא-נִהְיֶה עוֹד, חֶרְפָּה.“ (שם). סיור בירושלים בראשית המאה ה21 מקנה תחושה דומה של פיתוח, אך בעיקר של אתרי עתיקות ותיירות בעיר העתיקה וסביבותיה. שער שכם למשל כוסה בחודשים האחרונים בפיגומים ו”הוסתר” לשם שיפוצים ותיקונים. כעת שהעבודה הושלמה השער היפה ביותר בירושלים נראה יפה עוד יותר!. שער שכם לפני השיפוצים. צילום באדיבות רשות העתיקות שער שכם לאחר השיפוצים. צילום באדיבות רשות העתיקות

(2011) כנסיה עתיקה נחשפה – וכוסתה

“חירבת מידרס” הוא אתר עתיקות די גדול (כ120 דונם) הנמצא 30 ק”מ דר-מע מירושלים, בגבעה שמדרום לישוב “צפרירים”. האתר תועד לראשונה ע”י החוקר הצרפתי ויקטור גרן במאה ה19, אך עד 2010 לא נערכה בו חפירה של ממש. סקרים שבוצעו באתר לימדו שהאתר היה מיושב על ידי יהודים בתקופה הרומית הקדומה, וכאשר מרדו היהודים כנגד הרומאים הם יצרו מתחת לפני השטח מערות מפלט. כיום מערות המפלט שבאתר הם אתר תיירות פופולארי, בעיקר בקרב קבוצות נוער וטיולי בתי ספר. אבן משקוף אחת שתמיד נראתה על פני השטח לימדה על קיומו של מבנה גדול בקרבת מקום, וההשערה היתה כי מדובר בבית כנסת. מראה כללי של

(2011) חג האפיפאניה באתר ההטבלה

לפי בשורת מתי יוחנן המטביל היה פעיל במדבר יהודה (ג 1), וכאשר ישו בא אליו, הוא הטביל אותו בנהר הירדן (ג 6). תאור זה מלמד שאתר ההטבלה צריך להיות לאורך נהר הירדן, אך בקרבת מדבר יהודה. המקום היחידי התואם נתונים אלו, הוא סופו של נהר הירדן, בקרבת שיפכו אל תוך ים המלח, בסביבות יריחו. בשורת יוחנן אף מציינת את שם מקום ההטבלה (“בית עניה מעבר לירדן“, א 28), אך שם מקום זה אינו ידוע ממקורות אחרים. בתקופה הביזנטית החלה להתפתח מסורת לפיה הטבלת ישו ארעה באתר לאורך הירדן הנמצא 8.5 ק”מ מדרום מזרח ליריחו. שמו הערבי של האתר הוא “אל מעטס” (“[אתר]

תגלית מכה גלים – 2010

תגלית מכה גלים הסערה האחרונה פגעה באתרי עתיקות, אך גם חשפה כמה תגליות מפתיעות 16 דצמבר, 2010 “מאז ילדותי אני אוהב לשוטט לאורך קו החוף הזה, נהנה מהנוף ומהגלים, ומקוה למצא משהו מענין” אמר נחמיה, “ככלות, זהו חוף של אתר בן 4000 שנה. אז כמובן שאחרי הסערה, היו לי ציפיות למצא משהו. אבל אני מודה שהתגלית הזו היתה מעל ומעבר למה שציפיתי!”. רוב התקשורת, העולמית והמקומית, עסקה בימים האחרונים במזג האויר. חלקים רבים של אירופה וצפון אמריקה חווים כעת סופות שלגים וטמפרטורות הצונחות לכדי 20 מעלות מתחת לאפס. והשבוע סוף-סוף החורף הגיע גם לישראל. הטמפרטורות צנחו, והחלו ממטרים של גשם מלווה

האם התגלה בית הכנסת של מרים המגדלנית? – 2010

“מצאתי את עצמי באמצע חופשה משפחתית בקפריסין, קופצת בהתרגשות, מתמונה שנשקפה אלי ממסך הפלאפון.” אמרה דינה, עם חיוך גדול על פניה רק לזכר הרגע ההוא. מעטים הם האנשים אשר יתרגשו ממראה של תבליט עתיק על מסך הפלאפון שלהם, אבל לדינה היתה סיבה טובה לשמוח. התמונה אותה קיבלה באמצעות המכשיר הסלולרי שלה היה של תבליט יחיד במינו, הכולל תאור של מנורת שבעת קנים, אשר שותף החפירה שלה, ערפאן נג’אר מצא על רצפת בית הכנסת של מיגדל העתיקה. ממצא כזה הוא בגדר תגלית חלומית לארכיאולוגים רבים. לדינה וערפאן החלום הזה התממש. מיגדל העתיקה, הנמצאת על הגדה המערבית של הכנרת, מעט צפונה לטבריה,

מי הזיז את הפסיפס שלי (*) – 2010

(*) פרפזה על הכותרת של הדו”ח הקודם שלי – “מי הזיז את הסולם שלי”. ב1996 הייתי סטודנט צעיר לארכיאולוגיה, ולפרנסתי עבדתי כמדריך מטעם רשות העתיקות. רוב הפעילות הסתכמה בהדרכת סיור מידי יום שישי בפארק הארכיאולוגי של הכותל הדרומי. ההדרכה הפכה עם הזמן לרוטינה, אך עזרה מאד לשלם את החשבונות.. יום אחד קיבלתי טלפון ממנהל מחלקת ההדרכה של רשות העתיקות. בהתרגשות הוא סיפר לי כי בלוד נחשף פסיפס גדול ויפיפה מהתקופה הרומית, אך כיון שאין לרשות העתיקות ו\או עיריית לוד תקציב לשימור הפסיפס מתכוונים, ובכן – לכסות אותו.. אך לפני כיסוי הפסיפס, הוחלט לאפשר לציבור לראות את הפסיפס במהלך סוף שבוע אחד, וכיון שמצפים קהל רב, הוא שאל

מי הזיז את הסולם שלי? – 2010

“כנסית הקבר” שבעיר העתיקה בירושלים הוא מתחם הקודש הנוצרי החשוב ביותר בארץ ישראל. המתחם נבנה לראשונה במאה הרביעית לסה”נ, ומקודש על ידי נוצרים רבים כמקום הצליבה, מוות, קבורת ותחית ישו. עד עצם היום הזה האתר מושך אליו מליוני צליינים ותיירים כאחד, והוא נחשב לאחד היעדים הפופולארים ביותר ב”ארץ הקודש”. השליטה על האתר נחלקת בין מספר מסדרים נוצרים, והוא מאופין במחלוקות רבות, אשר לא פעם מלוות במאבקים אלימים. ב1852 העותמאנים פרסמו צו (“פירמן”) המקבע את הסדרי הבעלות והליטורגיקה במתחם כנסית הקבר. לפי מסמך זה, הידוע כמסמך ה”סטטוס קוו”, הבעלות על  מתחם נחלקה בעיקר בין הכנסיה המזרחית (היוונית-אורתודוקסית), והכנסית המערבית (הרומית-קתולית). חזקה משנית נקבעה לכנסיה הארמנית, הכנסיה הקופטית, הכנסיה האשורית, והכנסיה האתיופית. סדרי התפילות

תצוגת הפסיפסים בטרמינל 3 של נמל תעופה בן-גוריון – 2010

רוב הנכנסים למדינת ישראל מגיעים בדרך האויר, ובטיסות הנוחתות בנמל תעופה בן-גוריון אשר ליד תל-אביב. בציפיה לעליה בנפח התיירות לקראת שנת 2000, ובמיוחד של קבוצות צליינים נוצריות, ב1994 החליטה רשות שדות התעופה על הקמת טרמינל חדש, אשר כונה “נתב”ג 2000”. עיכובים שונים בבניה, כולל פשיטת הרגל של הקבלן התורכי שזכה במכרז המקורי להקמתו, הביאו לפתיחתו רק ב2004, ושמו שונה ל”טרמינל 3″. מאז פתיחתו זכה הטרמינל במספר פרסים על עיצובו ורמת השירות הגבוהה שהוא מעניק. לאחרונה (מרץ 2009) הוא זכה, שוב, בתואר “נמל התעופה הטוב ביותר במזרח התיכון”. מתוך רצון לעטר את הטרמינל גם בעתיקות מרחבי ארץ-ישראל, פנתה רשות שדות התעופה לרשות