היום הזה מוקדש ל”סובב גרדה” – טיול סביב האגם.
כיון שזכרנו שתחילת הכביש ההיקפי, העבור ב”גרדהלנד” עמוס ביותר, החלטנו לעקוף החלק הראשון של הכביש ההקפי בכביש המהיר (SR145).
ההתחלה היתה טובה, אבל באמצע הדרך התחיל פקק מטורף..
קריאת עזרה מ”וייז”, והוא הורה לנו מייד לרדת מהכביש המהיר ולעבור לכבישים מקומיים.
האם לסמוך עליו?
כן!!
ההמשך היה מטורף וקסום.. נסענו בתעלת שירות מתחת לכביש המהיר, והתחלנו נוסעים בכביש צר אך סלול בינות כרמים בלתי נגמרים!. פשוט לא יאמן היקף הכרמים באזור הזה!. ומדובר בדיוק לקראת הבציר, כך שהגפנים היו עמוסים כל טוב..
אבל זו רק היתה ההתחלה.. מסתבר שבהמשך גם היו עומסים, אותם “וייז” המליץ לעקוף על ידי נסיעה דרך ההרים.. זו הפכה לנסיעה צפופה, אבל ק ס ו מ ה!.
בSan Zeno di Montagna, כבר לא יכולנו שלא לעצור ולהצטלם מול הנוף המעלף הזה..
לבסוף הגענו לMALCESINE שאכן הולמת את תאורה כ”עיירה ציורית”. בצד הצפוני היה המבצר של העיירה (Castello Scaligero), וממנו שביל יפה היורד לקו המים.
בחזרה יצאה מולנו חתונה מושקעת, נראה לי של גרמנים (או שוויצרים) מאושרים..
ומשם המשכנו לנמל. הנמל הכיל מגוון רחב של סירות, כולל כמה שהגיעו ב”מנהרת זמן” מהמאה ה17..
בנמל פגשנו שוב את הזוג המאושר, עם בני הלוויה, כולם לבושים בלבן צחור, עולים על סירה שהשיטה אותם לצלילי אקורדיון לצד השני של האגם..
אנחנו הסתפקנו במסעדה מקומית ליד הנמל..
ה”טריפאדבייסור” המליץ על LA CAMBUSA 
שליד הנמל. מסתבר שזו מסעדה עם מנגנון משומן לשכנע התיירים להמליץ ב”טריפאדבייסור”.. שיעור מאלף בשיווק.. המלצר קלט שאנחנו מישראל והתחיל להרשים אותנו באוצר החמש מילים שלו.. בהמשך הגיע בעל הבית נוטף חיבוקים ואהבה.. הצהיר על אהבה עזה לישראל.. לא שאני לא מאמין לו, אבל עם כל האהבה והמנות האחרונות על חשבונו, הוא חזר וביקש “אני לא אלך לישון עד שלא אראה שכתבתם עלי בטריפאדבייסור”.. עכשיו ברור לי איך יש עליו כמעט 1000 (!) ממליצים.. פייר, האוכל לא היה משהו, אבל השיעור בשיווק היה שווה את הבחירה הזו 😉
אחרי האוכל ישבנו קצת להנות מהנוף..
תום ישב עם שקד על קו המים והסביר לו איך יום אחד כל זה יהיה שלו.. 🙂
אבל כמו שרואים, השמים התחילו להתקדר..
המשפחה החליטה שלא לבקר ב”מפלי ריבה דל גרדה“, ואני רציתי לגוון הנסיעה חזרה, ובעקבות המלצה באינטרנט החלטתי ליסוע על SS240 שהיה אמור להיות “דרך נופית”.
מסתבר שרק קטע קצר מאד היה דרך נופית..
ואז גם התחיל לרדת גשם..
בקיצור בילינו יותר מידי שעות על ציר הרבה יותר ארוך כדי לחזור למלון, רק כדי לשוב למלון ביום גשם, כך שלא היה ניתן להנות מהבריכה.. חבל.. 🙁
בערב, רווי פסטה ופיצה, הילדים שכנעו אותנו ללכת לאכול ב”מקדונלדס”..
היה דחוק ומגעיל, אבל פגשנו עוד רובד מאיטליה..
לילה טוב!
