Contact Me
Home Img

“וישימהו למחראות עד היום”

המקרא נוטה לעיתים להיות גרפי ובוטה. כזה הוא המקרה למשל כאשר המקרא מתאר כיצד המלך יהוא הופך בעיר שומרון מתחם פולחן לבעל ל- שרותים ציבוריים: “וַיֹּצִאוּ אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית-הַבַּעַל, וַיִּשְׂרְפוּהָוַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם.” (מל”ב י 26-27).

אך האם זהו ביטוי ספרותי הממחיש את תחושת הסלידה של המקרא מפולחן הבעל, או שמא מדובר בתאור אמיתי?

שומרון-סבבסטי logos נחפרה באופן אינטנסיבי, על ידי כמה משלחות, אך אף אחת מהן לא איתרה שרידים של מתחם פולחני מתקופת המקרא, ו\או שרותים ציבוריים.

אך לאחרונה התגלה אימות מסוים לתאור המקראי הבוטה, באתר הנמצא כ100 ק”מ דרומית לשומרון – בתל לכיש logos.

לכיש היתה העיר השניה בחשיבותה בממלכת יהודה אחרי הבירה ירושלים. היא זוהתה ב”תל א-דוייר” שבדרום השפלה, ונחפרה בעיקר ע”י הארכיאולוג הבריטי גי’מס לזלי סטרקי wikipedia s (עד הרצחו ע”י ערבים ב1938), וע”י משלחת מאוניברסיטת תל-אביב בראשות דויד אוסישקין  wikipedia s בשנים 1977-1994.

לאחרונה שב לחפור באתר יוסי גרפינקל wikipedia s מהאוניברסיטה העברית, אך התגלית החשובה התגלתה דוקא בחפירות מצומצמות של סער גנור מטעם רשות העתיקות לצורך פיתוח תיירותי של אזור שער העיר.

0.9.138

צילום אויר של שער העיר לכיש עם השלמת חשיפת כלל השער. צילום: גיא פיטוסי. באדיבות רשות העתיקות

חציו הצפוני של שער לכיש נחשף כבר ע”י המשלחות הקודמות, אך דוקא בצד הדרומי היה קבור הסוד הגדול – באחד מתאי השער התגלה מזבח (או מזבח כפול) אשר בשלב מסוים קרנותיו שוברו, ולידו התגלתה אסלת אבן שלמה לחלוטין (“תמימה”) !.

729552519781476980576yes1130-1

חשיפת המזבח המלבני באחד מתאי השער הצפוני. צילום: יולי שוורץ. באדיבות רשות העתיקות

729552701007989801346yes1130

עדות להסרת קרנות המזבח. צילום: יולי שוורץ. באדיבות רשות העתיקות.

וידיאו קצר של חשיפת וניקוי אסלת האבן במילוי ליד המזבח. צילום: סער גנור. באדיבות רשות העתיקות.

13-toilet

אסלת האבן לאחר חשיפה וניקוי. באדיבות רשות העתיקות

אמנם בדיקות מיקרוסקופיות של סביבת האסלה לא איתרו שרידי צואת אדם, אז יתכן והצבת האסלה היתה רק סמלית, אך עדיין בולט הדמיון לתאור הרפורמה של יהוא בשומרון.

האחראי על ביטול המזבח בלכיש היה כנראה חזקיהו מלך יהודה. המקרא מציין שהוא “הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת, וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת, וְכָרַת, אֶת-הָאֲשֵׁרָה” (מל”ב יח 4).

זמן קצר לאחר הרפורמה, בשנת 701 לפנה”ס, צבאות אשור האדירים, בפיקודו של סנחריב, תקפו כבשו והחריבו את לכיש, כולל את בית השער. הארוע הזה המוזכר רק ברמז במקרא, אך מתועד בצורה כמעט מלאה ב”תבליט קרב לכיש” שהתגלו במאה ה19 בנינוה שבעיראק (וכיום ב”בריטיש מוזיאום” שבלונדון). התבליטים מתארים את הקרב על לכיש בצורה מפורטת ביותר, כולל באזור השער.

הגילוי הזה אולי גם פותר את החידה של תפקידן של כ80 קערות מזוות שהתגלו בזמנו ע”י משלחת אוניברסיטת תל-אביב באותו אזור. יתכן והיה להם תפקיד בהבערת הקטורת על המזבח, וכשיצא משימוש הם הושלכו בקרבת מקום.

עדיין לא ברור מדוע למזבח צורה מלבנית, עם חריץ באמצע. שמא סגדו כאן ליותר מאלוהות אחת? בתל ערד נחשף מקדש יהודאי שלם, כשבקודש הקודשים שלו שתי מצבות, ולפני כל אחת מזבח. נראה אם כך שגם בערד סגדו לזוג אלוהויות עד ביטול הפולחן שם. אבל במי מדובר?. בכונתילת עג’רוד שבצפון סיני נחשפה כתובת בעברית עתיקה המלמדת על סגידה ל”יהוה תימן (=הדרומי) ואשרתו” (!). שמא לאלוהי יהודה, לפני הרפורמה של חזקיהו, היתה בת זוג??. התגבשות הפולחן המונותאיסטי של אלוהי יהודה הוא נושא מרתק, ורב בו הנסתר על הגלוי. יתכן ומזבח לכיש יתרום במשהו להבנת נושא חשוב ומיסתורי זה.