Contact Me
Home Img

Herodium – the Tomb Discovery

למערך ההדרכה בגרסת PDF (ללא התמונות) לחץ כאן

לריכוז ציטוטי יוספוס (עברית ואנגלית) על הרודיון לחץ כאן

גילוי קבר הורדוס בהרודיון

נקודות בעלות ענין לאורך ציר 367 העולה ממושב אדרת לגוש עציון:

“גבעת הקרב”: מ14 לינואר היה הגוש מנותק ותחת התקפות. מפקדו, עוזי נרקיס, שלח הודעות חוזרות חוסר חמור בתחמושת ועל פצועים, כולל 3 קשה. המפקד הקודם של הגוש, דני מס, חש שעליו להגיע מהר, ותכנן לצאת בליל ה15 לינואר. אלא שיציאה באיחור רב וטעות בניווט הביאה לדחית היציאה ללילה שלאחריו.

התעלומה הגדולה היא מדוע בחר דני את הציר העולה דרך צוריף-ג’בע, למרות שכמפקד הגוש ידע שיש שם ריכוזי ואימוני ערבים עם נשק, ובדיעבר מסתבר כי היה שם מחנה אימונים של ממש(!).

כמו כן הוא לא קיבל הידיעה כי הבריטים פינו את הפצועים קשה כבר ב15 לינואר (!)

גם היציאה בליל ה15-16 התחילה באיחור, ורק ב23:05 הם היו בהרטוב. היה ברור כי כשרק יהיו בג’בע יפציע כבר אור ראשון. עם זאת דני התעקש לצאת ויהי מה, מעריך כי גם אם יתגלו, עד שהמקומיים יזעיקו כוחות (“פזעאה”) יעברו למעלה משעתיים והוא יגיע לגוש.

עם היציאה מבית ג’ימאל חייל אחד נוקע רגל. התנועה מתעכבת, ובבית ג’ימאל דני מחליט לפנות הנקוע עם שני חיילים.

ב5:30 הם מגיעים רק3 לפאתי צוריף ומתגלים. היו כמה אגדות סביב הגילוי, אך העדות המוסמכת היא שהסיירים בראש הכח נתקלו בשתי נשים מקוששות זרדים, והן הזעיקו את אנשי הכפר (עדות של אנשי הכפר עצמם!). תוך דקות הם כותרו ע”י 120 ערבים חמושים. נוצרו יריות מטווחים רחוקים, כאשר הערבים מחכים לתגבור. הנ”ל הגיע עד אמצע היום מרחבי הר חברון + בדואים ממדבר יהודה. מטוסי שירות האויר דיווחו על 400 ערבים בואדי ג’דור. (ז”א מטוסינו טסו מעל באין מפריע, אך ללא יכולת לסיע!!).

הכח היהודי רצה לסגת לגבעה (נ”ג 603), אך בדרך לשם הסתבר כי יש שם כבר ערבים. נוצר קרב ב”גבעת הקרב”, שם כותרו מכל עבר, ונלחמו עד לכדור האחרון.

גורי היה בחו”ל בזמן קבלת הידיעה על נפילת כח זה. הוא הנציח הקרב בשירו “הנה מוטלות גופותינו“.

הגוש יחזיק מעמד עוד חמישה חודשים, ויפול רק ב14 למאי, באותו יום ממש בו בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל..

העדות המפורטת ביותר לגורל הל”ה היא של הקצין הבריטי היימיש דוגין, שלאחר הקרב אסף הגופות והביאם לקבורה, והעביר מכתבים שמצא לבני משפחת הנופלים. ב2008 פרסם אריה יצחקי (אריאל 183-184) מחקר המסכם הנושא.

  • ואכן מול “גבעת הקרב” רואים את צוריף אשר כנראה משמרת את השם “בית צור” בו החולל קרב גדול בין יהוה המכבי לליסיאס  היווני, בו הראשון ניצח (165 לפנה”ס). היא נפלה לידי בכחידס, אך שמעון התרסי כבשה שוב. היא היתה לעיר גבול מול האדומים עד התפשטות החשמונאים דרומה בימי יוחנן הורקנוס. שרידיה מזוהים בח’ טובייקה, הנמצאת דר מז לצוריף, בפאתי חלחול.
  • מהכפר צוריף יצאה גם חולית טרור שפעלה בשנים 1997-1998. היא רצחה החייל שרון אדרי, וביצעה הפיגוע בקפה אפרופו בדר בן גוריון בתל-אביב. ב2005 נלכד ראש החוליה.
  • בהמשך העליה עוברים בכבר ג’בעה. בהמשך עוברים ליד צומת ובה פניה ל“גבעות” שאינה אלא התנחלות המעברתת את שם הכפר הערבי שעברנו קודם.. חיות בו 14 משפחות, בקרוונים..
  • אחרי אפרתה הכביש עובר בכפר חירבת א-דיר (לדעתי משמר זכר המנזר בהרודיון ובואדי חריטון!), ומול הרודיון בשולי רפידא.


מחקר הרודיון

יוספוס: מתאר את הרודיון:

א.      צורתה כצורת שד.

ב.      נמצאת 60 ריס מירושלים (כ11 ק”מ).

ג.        חלק עליון מוקף מגדלים, עם מאתיים מדרגות גישה, בניינים רבים בעיר תחתית, ואמת מים.

שם ערבי: “ג’בל אל פורדיס” – “הר הפרדס”, למעשה משמר שתיים מאותיות השם המקורי (ר,ד). מה עוד שתעודות מרד בר-כוכבא מלמדות שאז הוא כונה “הרודיס”, ואז יוצא ששלוש אותיות השתמרו!.

=> אין ספק כי הרודיון נמצאת כאן, אך היכן קברו של הורדוס? יוספוס מתאר בהרחבה את לווית הורדוס וקבורתו במקום. היכן הקבר יכול להיות?[1]

1743 פוקוק נותן תאור גראפי ראשון של האתר. כנראה גם הראשון לזהות אותו, אך הרוב סבור כי רובינסון היה הראשון לזהות את האתר, ב1838. שמו הערבי  – “ג’בל אל פורדיס” שימר במידת מה השם העתיק. (מזרחה לאתר – כפר זעתרה הבדואי)

1863 דה-סוסי מחפש את קבר הורדוס במבנה עגול בעיר התחתית (כיום ברור שזהו פביליון של בריכה שהיתה בעיר התחתית, שבתקופה הביזנטת הפך לקולומבריום!).

1962-1967 חפירות קורבו מטעם הפרנציסקנים, בעיקר בעיר העילית.

1967-1970  חפירות פרסטר בארמון ובמיוחד בבורות מים ומנהרות שנוספו להם בימי מרד בר-כוכבא.

1970 תחילת חפירות נצר במקום. נצר מניח שכל צורת האקרופוליס היא להיות נפש, אך היכן הקבר עצמו?

א. מתחמים עגולים גדולים מאפינים מתחמי קבורה מלכותיים, כגון של אוגוסטוס והדריאנוס ברומא. כלל האקרופוליס בהורדיון היה ארמון, חוקרים שונים הציעו שהקבר נמצא בתוך המגדל המזרחי. נצר פוסל הצעה זו מתוך תובנה שהורדוס לא התכוון להיקבר באקרופוליס, שאז המקום יהיה טמא טומאת מת, ומשפחתו לא תוכל להנות מהמתחם. אם כך עליו להיות בעיר התחתית=>

ב. בין העיר התחתית להר הוא מזהה משטח צר וארוך. תחילה נצר שיער שזהו היפודרום. במרכזו אף הוא מזהה מבנה במתחם הצפיה של משפחת המלוכה. אלא שמדידות מגלות שרוחב המסלול הוא 30, והיפודרום צ”ל לפחות 50 מ’ רוחב. אם כך נצר מציע שזהו מסלול הלוויה, וסופו בקבורה במבנה שבקצה המערבי של המסלול. המבנה מסתבר כמבנה מונומנטלי, בסביבותיו מתגלה שברי אפריז דורי, ולידו אף מקוה טהרה (!), והכול מימי הורדוס. אך ללא שום קבורה.. בחזית המבנה בריכת השתקפות המעידה על פאר, אך לא כל קבורה. יתרה מכך, בתקופה הביזנטית נבנית כנסיה מעל כל המתחם. נצר משער כי המסלול והמבנה קשורים לקבורה (תהלוכה +הכנת המת??), אך קבר – יוק!.

ג. ב2005 נצר מציע להתיחס לחפירת שוד אנונימית שבוצעה בדופן ההר תקוה לאתר אוצרות ממגילת הנחושת. החפירה חשפה קיר אלכסוני המדפן את ההר. נצר סבר שאולי קיר הדיפון הגן על דרך היוצאת מהמדרגות לכיוון מאוזולאום שנמצא מתחת למגדל המזרחי. מסיבה זו הוא מתחיל דוקא בפינה הדר מז חפירה בתקוה למצא קבר. חתכים ראשונים עקרים, אך החתך שמבוצע צמוד למדרגות מעלה ממצאים.. ובאפריל 2007 הוא מכריז על מציאת קבר הורדוס.

* המשך החפירות מלמד שבמקום היה מאוזולאום בגובה 22 מ’, בסיסו רבוע, ועילו עגול. שלוש שברי עיטורי אבן דמויי אורנות מלמדת על קרבה בין עיטורי המאוזולאום לקברים נבטים (קיפרוס, אם הורדוס, היתה ממוצא נבטי).

* המאוזולאם נהרס ונשדד עוד במאה הראשונה לסה”נ (אחרים מציעים – ע”י מורדי בר-כוכבא, או גם ע”י הנוצרים בשל דימויו השלילי בבשורת מתי). אני אישית חשפתי טאבון שתוארך לימי המרד, שנבנה על גבי שבר מהמאוזולאום..

* זהו גם סיפור מרתק של התמדה ועקשנות, מצידו של נצר, לחפש במשך 35 שנה את הקבר, ולמצא אותו בגיל פנסיה (גיל 70).

* מהחפירות נצר העריך שכל דפנות ההר בשלב מסוים כוסו אדמת מילוי, בנפח כולל של 450,000 קו”ב..

עדכונים ממסיבת העיתונאים של נובמבר 2008: במסיבת העיתונאים נצר הציג גילוים חדשים מאז הגילוי הראשוני. עיקרם:

א.      המאוזולאום אינו רבוע ובעל חזית חצי עגולה (כפי שסבר תחילה), אלא רבוע ומעליו עגול (כפי שאני סברתי מההתחלה).

ב.      נמצאו עוד שני סרקופגים!!. בניגוד ל”אדום” הם נמצאו פחות שבורים ובריכוז באחת מפינות המאוזולאום. לדעת נצר הם האחד היה של מלתקי, אישתו השישית של הורדוס, אשר כונתה גם “האישה השומרונית”. היא נפטרה כמה חודשים לאחר הורדוס, ברומא, והיות ובנה הוא ארכלאוס, סביר שהביא אותה לקבורה ליד אביו. את הסרקופג השני זיהה נצר כשל גלפירה, אישתו של ארכלאוס, אשר נפטרה בשנת 5, ולכן ארכלאוס  דאג לה לקבורה מסודרת.

ג.        מעבר למעלה המדרגות נחשף תאטרון קטן, ובחלקו העליון חדר פרטי (“לוג’יה”), ובו ציורי קיר (סקו) כולל תאור נוף ודמויות פיגורטיביות. נצר מציע שהוא הוקם לאירוח של אגריפה שביקר את יהודה בשנת 15-.

ד.       כל צידי ההר, כולל התאטרון, כוסו במכוון בשפכים כדי לתת לכל ההר מראה אסתטי של נפש ענקית, בהוראת הורדוס לקראת מותו. כאשר משנה ההר את צורתו, בתאטרון נבנים חדרים דלים של פועלים, כולל טאבונים, ומתחת ל”לוגי’ה” נחשפו שתי חרותות. האחת ביוונית אומרת “ממורריון און  אאי אמוטיני אמ..” אולי “קבר שאמנון שילם עבורו לעולם ועד“.יתכן וזהו בנאי שהתלוצץ עם חבריו, או השווי. שיודע לקרע ביוונית. ואכן מתחת א”ב ביוונית, בכתב ראי.. כתובת נוספת, בארמית, מנציחה את אביו של כותב הכתובות.

ה.      חפירות אלו מלמדות כי אל התאטרון ניגש מעלה מדרגות אחר, בזוית מעט שונה ממעלה המדרגות שרואים כיום!

ביב: קדמוניות  138 (תש”ע).

שאר פרטים על הרודיון

  • לפי יוספוס הורדוס נלחם באזור זה נגד צבאות מתתיה אנטיגונוס. הוא ניצח אותם, אך נאלץ להמשיך להמלט למצדה ואדום. “לימים הקים במקום יישוב, זכר לנצחונו.. וקרא לו הרודיון”. (הנצחון המכריע נגד אנטיגונוס יהיה רק יותר מאוחר, בירושלים! אך לדעת נצר הורדוס החליט להקים את הרודיון כדי להנציח את נצחונו על אנטיגונוס).
  • המקום היה בשימוש על ידי היהודים בעת המרידה הגדולה נגד הרומאים. בימיהם כנראה הוסב טרקלין הארמון לבית כנסת. הם גם כנראה מוסיפים חלק מהמנהרות התת-קרקעיות. בחפירות התגלו עשרות מטבעות מימי המרד הגדול.
  • ע”פ תעודות בר-כוכבא היה ב“הרודיס” מחנה פיקוד. אכן במנהרות הרודיון נתגלו מטבעות מימי בר-כוכבא, ומניחים שהם הוסיפו חלק ממנהרות. בחפירות נתגלה מטמון 800 מטבעות משלושת שנות המרד (!!!).
  • מימי המרידות גם אבני דרדור רבות. דומות להם נמצאו גם במצדה. הם כיום מקובצות לצד תחילת העליה לאתר
  • בבית המרחץ נתגלו ריצופי אופוס סקטילה, ופרסקאות המלמדים על חיקוי של הסגנון הפומפיאני הראשון והשני. נתגלו אף עיטורי ציפורים. בבית המרחץ העיר התחתית נתגלה אף שבר פסל שיש המתאר סילנוס!.
  • בהרודיון התחתית אותרו שלוש כנסיות. לכל המתחם אין שום אזכור במקורות התקופה הביזנטית, אך יתכן והתפתח בזיקה לשכן המפורסם, חריטון, שהתישב במערה בנחל תקוע, והפך למושא הערצה. מקור ממ14 מצהיר כי אבדוקיה התקינה מושבה למצורעים אשר כונתה “פורדיסיה”. מכך מציעים כי המתחם בהרודיון היה בעצם מתחם למצורעים.
  • מבריכות שלמה היתה אמת מים שהזינה את בורות הרודיון, והיא מוזכרת בכתבי יוספוס. המרחק האוירי הוא כ6 ק”מ והיא יורדת סה”כ כ30 מ’. האמה לעיתים בנויה ולעיתים חצובה, והיא נעלמת 800 מ’ לפני הרודיון. ככל הנראה היא הזינה הבריכה בעיר התחתית ובעזרת חמורים העלו מים לבורות התת קרקעיים של מבצר ההר.         החשוב בה לתיארוך שהיא אינה קודמת לימי הורדוס ואינה מאוחרת ל70  ולא נעשו בה תיקונים רבים משמע הטיח שלה אורגינלי מימי הורדוס. על בסיס סוג הטיח שם מתארך פורת אמות אחרות!.  ד’ עמית זיהה אמה נוספת דרומית יותר הנעה מעין ארטס לואדי חריטון. לדעתו יתכן וגם היא במקורה הרודיאנית והשקתה אזורי חקלאות באזור ההוא. יותר ברורים סימני השימוש המאוחר של התקופה הביזנטית והממלוכית.

בריכות שלמה

הגבוהה הוזנה ע”י ביאר והזינה את האמה הגבוהה. האמצעית הוזנה ע”י אמת הערוב. התחתונה הזינה את האמה הנמוכה. הוזנו גם ע”י עין צ’אלח ועין בורק שמעליהם וע”י עין פרוג’ה ועין עיטם שמתחתם,  וגם ע”י מי נגר מתועלים מהמישור מעל. סה”כ קיבולת של 300000 קו”ב (פי שניים מהכמות שיכלו להזין אותו בשנה).

להערכת החוקרים באמצעים אלו ניזונה ירושלים ב50000-60000 קו”ב בשנה.

==================

ציטוטים מיוספוס על הרודיון:

א. צורת המקום

“במרחק שישים ריס מירושלים בנה  תל, מעשה ידי אדם, שצורתו צורת שד, וקרא גם לו בשם זה [הרודיון], אך עיטר אותו ביתר פאר. את ראש התל הקיף במגדלים עגולים, ועל השטח המוקף מגדלים אלה בנה ארמון מפואר מאד: לא רק מראה החדרים בפנים הארמון היה מרהיב ביופיו, אלא גם הקירות, הכרכובים והגגות בחוץ היו מעוטרים בעושר  רב. בהוצאות עצומות הביא שפע של מים ממרחקים, ומכיוון שהתל היה גבוה למדי, על אף היותו מעשה ידי אדם, בנה בעליה לראשו מערכת מדרגות, מאתים במספר, משיש בוהק בלובנו. למרגלות התל בנה ארמונות נוספים, לאכסן בהם את רכושו ולארח בהם את ידידיו; וכך דמתה המצודה בכל אשר הכילה לעיר, אך שטחה לא עלה על שטח של ארמון.” (מלחמת א כא י).

ב. תהלוכת קבורת הורדוס

“ארכלאוס לא החסיר שום פרט לתפארת הקבורה. הוא הוציא כל דבר ביקר מארמון המלך להובילם לכבוד המת: מיטת המת היתה כולה עשויה זהב טהור, משובצת באבנים טובות ופרוש עליה מרבד ארגמן רקום בשלל צבעים. על המרבד היתה מונחת גופת המת עטופה בארגמן, העטרה לראשו ועליה זר זהב, ולימינו שרביט המלוכה. סביב גופת המלך הלכו בני המלך וקרובי המשפחה הרבים, אחריהם שומרי הראש וגדוד התראקים, וגרמנים וגאלים, כולם חגורים את כלי נשקם, כערוכים למלחמה. לפניהם הלכו שאר אנשי הצבא על כלי נשקם, ובראשם מפקד הצבא וקציניו, ערוכים בסדר למופת, ואחריהם חמש מאות משרתים ועבדים משוחררים נושאי קטורת. גופת המלך הובלה למרחק מאתים ריס אל הרודיון ושם הוטמנה כמצוות המת. ובזה תמו דברי ימי הורדוס. (מלחמת א לג ח).

* 200 ריס הם כ37 ק”מ, שהם כהמרחק בין יריחו להרודיון. אלא שבקדמוניות נמסר שהמרחק הוא 8 ריס. כאשר לא מצאו את הקבר אשל ובן נון הציעו לאתר את הקבר ו”הרודיון האחרת” בדוק, מעל יריחו!.

ג. הרודיון במרד היהודי הגדול

מלחמת ד ט ט מלמד כי לאחר כיבוש ירושלים נותרו מצדה, הרודיון, ומכוור בידי היהודים. הללו נכבשו לאחר שנת 70. על כיבוש הרודיון יוספוס מוסר בקצרה:

(לאחר כיבוש ירושלים) נשלח לוקילוס באסוס לארץ יהודה כלגאט, קיבל את הפיקוד על הצבא מידי קראליוס וטיליאנוס והשתלט על מבצר הרודיון ועל חיל המצב שבו. (מלחמת ז ו א).

מדברי יוספוס משתמע קרב קצר או אף הסכם (שמחוני אף מתרגם כי המבצר נכבש “בשלום”..). העדות הארכיאולוגית מעידה על קרב של ממש.

A. Description of the Site

“And as he transmitted to eternity his family and friends, sodid he not neglect a memorial for himself, but built a fortress upon a mountain towards Arabia, and named it from himself, Herodium and he called that hill that was of the shape of a woman’s breast, and was sixty furlongs distant from Jerusalem, by the same name. He also bestowed much curious art upon it, with great ambition, and built round towers all about the top of it, and filled up the remaining space with the most costly palaces

round about, insomuch that not only the sight of the inner apartments was splendid, but great wealth was laid out on the outward walls, and partitions, and roofs also. Besides this, he brought a mighty quantity of water from a great distance, and at vast charges, and raised an ascent to it of two hundred steps of the whitest marble, for the hill was itself moderately high, and entirely factitious. He also built other palaces about the roots of the hill, sufficient to receive the furniture that was put into them, with his friends also, insomuch that, on account of its containing all necessaries, the fortress might seem to be a city, but, by the bounds it had, a palace only.” (Wars 1 21 10)

B. Herod’s funeral

“..and Archelaus omitted nothing of magnificence therein, but brought

out all the royal ornaments to augment the pomp of the deceased. There was a bier (=bed) all of gold, embroidered with precious stones, and a purple bed of various contexture, with the dead body upon it, covered with purple; and a diadem was put upon his head, and a crown of gold above it, and a secptre in his right hand; and near to the bier were Herod’s sons, and a multitude of his kindred; next to which came his guards, and the regiment of Thracians, the Germans. also and Gauls, all accounted as if they were going to war; but the rest of the army went foremost, armed, and following their captains and officers in a regular manner; after whom five hundred of his domestic servants and freed-men followed, with sweet spices in their hands: and the body was carried two hundred furlongs, to Herodium, where he had given order to be buried. And this shall suffice for the conclusion of the life of Herod.” (Wars 1 33 8 )

C. Herodium During the Jewish Rebellion

“so that as now all the places were taken, excepting Herodlum, and Masada, and Macherus, which were in the possession of the robbers..” (Wars 4 9 9)

“Now Lucilius Bassus was sent as legate into Judea, and there he received the army from Cerealis Vitellianus, and took that citadel which was in Herodium, together with the garrison that was in it..” (Wars 7 6 1)