צופן דה-וינצי של יהדות הגליל
לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש, הגליל הפך למרכז הפעילות היהודית. בגליל נערכה הן המשנה והן התלמוד הירושלמי, ובגליל פעלה הסנהדרין. למרות הפעילות הרבנית הענפה, בתי הכנסת שנחשפו בגליל מלמדים על יהדות שאינה מחרימה את התרבות הפאגאנית ואמנות הדמות, אלא להיפך. הסיור יתחקה אחר בתי הכנסת העתיקים שנחשפו בבית-אלפה, חמי טבריה וציפורי, וינסה להציע מדוע מופיעים גלגלי מזלות בפסיפסי בתי כנסת אלו, ומה המשמעות של כלל מערך הסמלים.
בית אלפה
בית הכנסת העתיק של בית אלפה נחשף באקראי ב1928 בשטח שבין קיבוץ בית-אלפה לקיבוץ חפציבה. פרופסור סוקניק, שהוזמן לחפור את בית הכנסת, חשף רצפת פסיפס של בית כנסת שהשתמר כמעט במלואו. הוא מתאר בצורה סכמטית את עקידת יצחק, את ארון הקודש ושני סטים של מנורת המקדש, ובאמצע את גלגל המזלות ובמרכזו אל השמש הרומי – הליוס. בעת הגילוי סוקניק הציע שמדובר בקהילה יהודית כפרית מאד ליברלית, אשר בחרה במערך סמלים שאול מהעולם הפאגאני. אלא שבהמשך התגלו עוד רצפות בתי כנסת ובהם אמנות הדמות ואף גלגל מזלות. שמא יש לסמלים אלו משמעות?
חמי טבריה: בית כנסת לצד מרחצאות
בית הכנסת העתיק של חמי טבריה נחשף בשנות ה60 של המאה ה20 בעת הכשרת מעינות חמי טבריה למרחצאות חדשים. בחפירות נחשף בית כנסת עתיקה ששימש מאות בשנים, מהמאה השלישית ועד המאה השמינית. במאה הרביעית רוצף בית הכנסת ברצפת פסיפס שהשתמרה די טוב. היא מכילה תאור של ארון הקודש ומצידיו מנורות המקדש, ובמרכז תאור של גלגל המזלות. בכניסה ובאגף הימני הופיע כתובות המברכות נדבנים על מימון הריצוף. גם פה מסקנת החופרים היתה שמדובר בקהילה שחיה בשולי טבריה, ליד מרחצאות העיר, ובנתה בית כנסת המשקף אורח חיים רפורמי. אך אולי הפרשנות שגויה?
בית הכנסת העתיק בציפורי
בשנות השמונים של המאה העשרים החלו חפירות בקנה מידה גדול בציפורי במטרה לחשוף את מרכז העיר. ציפורי נודעה כמרכז רבני חשוב בתקופה הרומית המאוחרת. היא היתה מושב הסנהדרין, ובציפורי נערכה המשנה. מקורות התקופה מתארים בתי כנסת רבים בציפורי, ופעילות של רבנים רבים. למרבה ההפתעה החפירות חשפו בעיקר עיר פאגאנית באופיה, המתוכננת ובנויה כעיר רומית. רק ב1992 באופן אקראי נחשף בית כנסת בשולי העיר, אלא שהוא היה מעוטר עיטורים הסותרים את הלך הרוח של רבני אותם ימים. בכניסה שרד תאור של עקידת יצחק, ומול ארון הקודש הופיע תאור של ארון הקודש ומצידיו מנורות המקדש. תחתיהם מופיע פירוט של הקרבנות, ובמרכז תאור גדול מידות של גלגל המזלות.
שמא לתאור החוזר של עקידת יצחק, גלגל המזלות, ומנורות המקדש יש משמעות?. האם מדובר בצופן מסוים שיהודי התקופה הביזנטית הותירו מאחריהם? בסיור נציג את התאוריה של וייס, כמו גם של חוקרים אחרים.
להזמנת סיור זה
הידעתם
למרבה ההפתעה בחלק מרצפות הפסיפס של בתי כנסת עתיקים מופיע לעיתים דמותו של אל השמש הרומי – הליוס. אך מחקר של ספרות יהודית מהתקופה הביזנטית מלמד שהיה חיבור שכלל תפילות מאגיות, כולל אף לאל הליוס! “אעריצך הליוס, העולה במזרח, המלח הטוב, השומר אמונים, המנהיג הנאמן, אשר מקדשם לגלגל הכביר, קבעת את המסדר הקדוש, המושל על הצירים, אדון, המנהיג המזהיר, מלך!, הקובע את הכוכבים”
