מורמוניזם הוא זרם דתי שנוצר בארה”ב במאה ה19, ומבוסס על “ספר המורמונים”. הספר מתאר כהן מממלכת ישראל אשר נמלט לירושלים כאשר אשור כבשה את צפון הארץ. משם, בציווי אלוהי, הוא ירד למדבר, ולבסוף הפליג ל”ארץ ההבטחה” המזוהה בארה”ב. אף שרוב הספר עוסק בארועים המתרחשים בצפון אמריקה, חלקו הראשון מתייחס לארץ ישראל בתקופת המקרא. בסיור נגיע לאתר בדרום השפלה שיש מורמונים הטוענים שהיה נחלת אותו כהן. נצא משם לסיור רגלי בסביבה, ולאחר מכן נמשיך לבית ג’ימל, שם נוצרה קדושה יחודית, לנצרות.
חירבת בית לויה שוכנת באזור הררי של דרום השפלה 10 ק”מ ממזרח ללכיש. מאז שנות ה70 של המאה ה20 המורמונים הציעו לזהות באתר את נחלות של לחי, הכהן הישראלי שקורותיו מתוארים בפירוט בראשית ספר המורמונים. חפירות באתר חשפו שרידים יחודים מהתקופה הביזנטית ותקופת המקרא. האם אכן ניתן לקשור אותם לאותו כהן ומשפחתו? מדוע אם כך הנוצרים קידשו את המקום וקישרו אותו להפלגה?
בסיור נתרשם גם ממערה ששימשה אורווה, ומערה עליה מישהו חרט ביוונית באותיות לבנה “ישו כאן!“
כ1 קמ מצפון לחירבת בית לויה אותרו לאחרונה שרידים של מבנה, אולי מקדש מהתקופה ההלניסטית, ולידו מערה תת-קרקעית גדולה הנתמכת ע”י עמודי ענק. המערה, הנקראת “חורבת עמודים” היתה אולי מחצבה של הישוב ההלניסטי, ואולי גם של חירבת בית לויה. בסיור נתרשם מהשרידים המרשימים של המערה.
בית ג’ימאל הוא מנזר סלזיאני הניצב בפסגת גבעה טובלת בירק במרכז השפלה. לפי מסורת ביזנטית בתחומי המנזר נמצא קברו של רבן גמליאל, ומכאן גם קיבל את שמו. במתחם, שבעבר היה גם בית ספר חקלאי, כנסיה הבנויה על גבי שרידי כנסיה מהתקופה הביזנטית. לפי מסורת מקומית בפינת הכנסיה נמצא קברו של רבן גמליאל, כמו גם קברו של סטפנוס, הנוצרי הראשון שהומת על אמונתו בישו.
בכנסיה עצמה נתרשם מפסיפסי הקיר המרשימים המתארים את רבן גמליאל וסטפנוס, ופריטים ארכיאולוגים שונים.
רבן גמליאל נערץ גם בנצרות כיון שלפי ספר מעשי השליחים הוא דיבר בזכות ישו (ה 34-36), וכן היה מורהו של פאולוס (כב 3).