כאשר מונה הורדוס כמלך על פרובינקיית היהודים מטעם הרומים הדבר נעשה בהתניה ברורה של פיתוח הארץ מבחינה כלכלית. הורדוס אכן התגלה כיזם סדרתי, ובעיקר במפעלי בניה. היוזמה הנועזת מכל היתה יצירת עיר נמל חדשה, בה גם הציג לראשונה טכנולוגיה חדשה ליצירת שוברי הגלים. אף שהיו כבר ערי נמל מתחרות, הורדוס ראה בחזונו עיר עם נמל אשר תוכל להכיל עד 300 אניות משא רומיות.
התוצאה היתה – קיסריה, עיר עם הנמל הגדול ביותר בכל העולם הרומי שכולו מעשה ידי אדם. יוזמה חדשנית זו הביאה להורדוס עושר חסר תקדים, ועשה את העיר לחשובה בכל האזור למשך מאות שנים. בימי הביניים העיר נעזבה, אך בראשית המאה ה20 שב החזון לאזור זה. הפעם היה זה הבנקאי והפילנתרוף היהודי אדמונד דה-רוטשילד אשר רכש את האדמות ומימן מבצע לייבוש הביצות. בהמשך חלקים של קיסריה העתיקה נחפרו והפכו לגן לאומי, וסביבותיה פותחה לישוב היוקרתי ביותר בארץ. יתרה מזאת, ממזרח הוקם אזור תעשיה הנחשב למצליח מסוגו בישראל.
כדי להתחקות אחר תהליכי היזמות שעברו על קיסריה, ניפגש במלון דן קיסריה לארוחת בוקר, ולאחריה נצא לסיור סגווי \ איזיריידר סביב העיר העתיקה. נלמד על מערכת אמות המים של העיר העתיקה, כמו גם התכנון העירוני. משם נמשיך לנמל קיסריה, שם נתמקד בפרויקט ההנדסי של יצירת נמל קיסריה והתשתית העירונית סביבו.
לאחר ביקור במרכז המבקרים נעשה הפסקת צהריים באחת ממסעדות הנמל, ולאחריה נבקר במוזיאון ראלי, ונמשיך לאזור התעשיה של קיסריה שם נלמד על החזון הנמשך של פיתוח האזור. ניתן יהיה לשלב את הסיור עם פגישה עם נציג קרן רוטשילד.
קיסריה היא גם אתר חשוב ביותר לעולם הנוצרי. בקיסריה הטביל פטרוס את איש הצבא הרומי קורנליוס לנצרות, ובכך נתן אישור עקרוני גם ללא יהודים להתנצר. יותר מאוחר פאולוס הושם במעצר בקיסריה, והופיע מספר פעמים בפני הנציב המקומי. יש אף הערכה שבקיסריה הוא כתב חלק מאיגרותיו. בתקופה הרומית המאוחרת פעלו בספריית קיסריה אוריגנס ואבסביוס, אשר יצרו תרגומים חשובים של התנ”ך ותיעוד הנצרות הקדומה.