סיור פרטי לקיסריה וסביבותיה
קיסריה נוסדה בשנת 22 לפנה”ס ע”י הורדוס מתוך חזון ליצור עיר עם נמל בהיקף תעשייתי בממלכתו. השטח שנבחר היה קודם לכן כפר דייגים קטן באזור חולי וביצתי. למרות זאת, הורדוס הפך את המקום למטרופולין עם נמל ענק, שיכל להכיל עד 300 אוניות סוחר. העיר פרחה גם בתקופה הרומית, ביזנטית, והצלבנית, אך לאחר גרוש הצלבנים היא ננטשה. החפירות ותגליות שנמצאו בקיסריה וסביבותיה מלמדות על עיר עם עבר עשיר והיסטוריה מפוארת.
פסיפס הציפורים ובית הברכות לחקלאי
בשנות החמישים של המאה ה20, בעת חניית לילה של יחידת צה”ל על גבעה מצפון מזרח לעיר העתיקה נחשף קטע של רצפת פסיפס. חפירות ארכיאולוגיות של המתחם לימדו שמדובר באחוזה כפרית (וילה סוב-אורבנה), אשר במרכזה אולם גדול ובו תאור של 50 ציפורים במדליונים. הפסיפס, שזכה לכינוי “פסיפס הציפורים” עבר שימור בשנת 2004, ונפתח לקהל הרחב.
לידו, בתחומי חצר בית פרטי ברחוב הדקל, התגלתה ב1973 רצפת פסיפס נוספת. רצפה זו הכילה שתי כתובות ביוונית השאולות מספר דברים ותהילים, ובהן ברכה לתנובת הארץ. פסיפס זה זכה לכינוי “בית הברכות לחקלאי”, וההנחה היא כי בעל הנחלה היה נוצרי וסוחר במוצרים חקלאים.
אמת קיסריה וחוף הקשתות
קיסריה קיבלה את מימיה בעזרת מנגנון משולב של בורות, בארות, ואמות מים. אמות המים הצפוניות הובילו מי מעינות מדרום הכרמל, מרחק של כ23 ק”מ. כדי להוביל את המים במפלס רצוי, חלקה האחרון של האמה בנוי על סדרה של קשתות בסמוך לקו החוף. חלק מאמה זו נחשף בחפירות ארכיאולוגיות והסתבר שהיו בו כמה שלבים. כתובת שנוספו על דפנות האמה מלמדות שיחידות שונות של הצבא הרומי הועסקו בתחזוקת והרחבת אמות המים. הכתובת המאוחרת ביותר מלמדת על שיפוץ האמה ב385 לסה”נ. כנראה שבימי הצלבנים נוספה אמה שלישית, על גבי האמה השניה.
נמל העיר
גולת הכותרת בייסוד העיר קיסריה היתה ללא ספק הקמת הנמל. בהעדר מעגן טבעי הורדוס ייבא כמויות אדירות של מלט הידרואלי מפוצאולי שבאיטליה, ושיקע אותו בעזרת תבניות ענק ליצירת מעגן ענק שיכל להכיל עד 300 אוניות מסע. אל מול הנמל הוא בנה מקדש אותו הקדיש לרומא, ובתוכו היה פסל אישה המסמל את רומא, ופסל פטרונו, האימפרטור אוגוסטוס.
נמל זה שימש במשך כמה מאות שנים, אך כיון שהורבד על חולות הוא שקע בהדרגה וכנראה בתקופה הביזנטית תפקד רק באופן חלקי. הצלבנים השמישו חלקים מהנמל, ובנו בו גם מצודת עוז, דרכה הם נמלטו כאשרה עיר נכבשה ע”י הממלוכים ב1265. כיום רוב הנמל שקוע מתחת למפלס פני הים, ורק בצלילה ניתן לראות את שרידיו.
ההיפודרום שהפך לאמפיתאטרון
למרות שמזרח לעיר ישנם שרידים ברורים של היפודרום רומאי, בשנות ה90 של המאה ה20 נחפר השטח שבן ארמון הורדוס לנמל והסתבר שגם בו הותקן היפדרום. מתאורי יוספוס ניתן להבין שהוא גם שימש למופעי בידור אחרים, ובשלב מסוים הוא הוסב לאמפיתאטרון ושימש למופעי גלדיאטורים. כיום לעיתים משמש ההיפודרום שוב למרוצי ומופעי סוסים.
ארמון הורדוס שעל הצוק
בקצה הדרומי של העיר הורדוס תכנן לעצמו ארמון מבוצר על צוק הבולט לתוך הים. אף שרובו נשחק עם סופות הים, ניתן להבחין במתאר הכללי של המבנה סביב בריכה מלבנית. כמו כן נחשפו שתי רצפות פסיפס במבוא לתוך חלקו המערבי של הארמון. חלקו המזרחי של הארמון השתמר יותר טוב וכלל אולם מחומם, בורות מים, וכנראה בית אסורים מקומי. יתכן ופה נכלא פאולוס והופיע כמה פעמים בפני הנציב הרומי.
מאחרי הארמון נבנו שתי תאטראות. אחד מהם השתמר באופן כמעט מלא, ומשמש גם כיום למופעי בידור.
להזמנת הסיור:
הידעתם
קיסריה היא גם אתר חשוב ביותר לעולם הנוצרי. בקיסריה הטביל פטרוס את איש הצבא הרומי קורנליוס לנצרות, ובכך נתן אישור עקרוני גם ללא יהודים להתנצר. יותר מאוחר פאולוס הושם במעצר בקיסריה, והופיע מספר פעמים בפני הנציב המקומי. יש אף הערכה שבקיסריה הוא כתב חלק מאיגרותיו. בתקופה הרומית המאוחרת פעלו בספריית קיסריה אוריגנס ואבסביוס, אשר יצרו תרגומים חשובים של התנ”ך ותיעוד הנצרות הקדומה.
