בעיקבות ארון הברית בשפלה
למרות כוחותיו הניסיים, המקרא מתאר כיצד בקרב “אבן העזר” נופל ארון הברית בשבי פלישתים (שמ”א ד). שמחת הפלישתים היתה קצרת ימים שכן לפי המקרא הארון גרם לשבירת צלם דגון במקדש אשדוד, ויותר מאוחר גרם למגיפה בקרבם. ארון הברית לבסוף הושב לבני ישראל בבית-שמש, אך גם שם הוא גרם למגיפה, ואז הועבר לקריית יערים. שלושת האתרים זוהו ונחפרו. בחלקם התגלו רק לאחרונה תגליות חשובות הקשורות לסיפור נדודי ארון הברית.
עקרון הפלישתית
עקרון מתוארת כאחת מחמשת סרני פלישתים, ואף מוקד פולחני של אל פלישתי-כנעני בשם “בעל זבוב” (מל”ב א 2-3). העיר חרבה ב603 לפנה”ס על ידי נבוכדנצר הבבלי, וכנראה שלא נושבה שוב. בהמשך אפילו מיקומה השתכח. עקרון זוהתה בודאות רק ב1996 כאשר בחפירות תל מוקנע זוהה מקדש שבבבסיסו כתובת הקדשה של “אכיש.. שר עקרון”. המקרא מתאר את ארון הברית מובא לעקרון ומושם ב”שדה פלישתים” שבעה חודשים. לבסוף מעקרון נשלח ארון הברית חזרה לבני ישראל.
כיום בקושי ניתן לראות את החפירות של עקרון כיון שהאתר כוסה בחזרה. מנגד חלק מהממצאים, משולבים עם רפליקות ושחזורים, מוצגים בקיבוץ רבדים (“הרחוב הפלישתי”). תצוגה זו מאפשרת לשחזר ולדון בתרבות החומרית של הפלישתים בתקופת המקרא.
תל בית-שמש
ככל הנראה בית שמש היתה מרכז לפולחן השמש בימי הכנענים, ומכאן קיבלה את שמה. בתקופת המקרא ליד בית שמש נערך אחד הקרבות המרים ביותר בין ממלכת יהודה מול ממלכת ישראל, שהסתיים בתבוסתה של ממלכת יהודה (מל”ב יד). מנגד בתקופה קדומה יותר בית-שמש היא עיירת הגבול המקבלת בחזרה את ארון הברית משבי הפלישתים (שמ”א ה).
מיקומה של בית שמש השתמר בזכות שמו של מעין העיר – עין שאמס. האתר נחפר לראשונה עוד בימי העותמאנים. מאז שנות ה90 של המאה ה20 נערכות חפירות חוזרות באתר, של משלחת מאוניברסיטת תל-אביב.
ב2019 נחשף מתחם פולחני התואם במידה מסוימת לתאור של המקום בו הושם ארון הברית בבית שמש לאחר שהוחזר משבי הפלישתים. האם אכן התגלה המקום בו הושם ארון הברית בבית שמש העתיקה??
קרית יערים
לאחר השבתו של ארון הברית לידי ישראל הוא מכה את אנשי בית-שמש ב”מכה גדולה” (שמ”א ו 19). בתגובה הם מזמינים את אנשי קרית יערים להעביר את ארון הברית אליהם, שם הוא מושם ב”בית אבינדב בגבעה” (שמ”א ז 1). הארון שהה בקרית יערים עשרים שנה, עד אשר דויד העביר אותו לירושלים (שמ”ב ו 2-3). קרית יערים, שהיתה מכונה גם “קרית בעל” (יהושוע יח 14), זוהתה בפסגת הכפר הערבי אבו-גוש (“קרית אל ענב / דיר אל עזר”). בראשית המאה העשרים פסגת ההר נבנתה כמנזר, אך חפירות מהשנים האחורונות של אוניברסיטת תל-אביב חשפו קירות תמך גדולים. לדעת חופר האתר, פרופסור ישראל פינקלשטיין, מדובר בקירות תמך של מתחם פולחני מתקופת הברזל, אך הוא מייחס אותו למתחם פולחני של ממלכת ישראל. בסיור נסקור את הממצאים הארכיאולוגים וננסה להציע שחזור היסטורי של תולדות המקום.
להזמנת סיור זה
הידעתם
למרות התאורים המפורטים של ארון הברית, בקרב החוקרים שוררת אי הסכמה אל מראהו, גודלו, או אף עצמם קיומו. יש הרואים בו אלגוריה לצלם אלוהות, או מיתוס עתיק.
