מאז התקופה הכנענית מעבר הירדן מדרום לאגם החולה היה אזור אסטרטגי חשוב במעלה. בימי הכנענים עיר ענקית בשם חצור חלשה על אזור זה. לפי המקרא היא נכבשה ע”י יהושוע ויותר מאוחר הפכה לעיר ישראלית. על מעבר הירדן עצמו הצלבנים הקימו מצודת ענק אשר הביאה למאבק איתנים מול סלאח א-דין והמוסלמים. בסיור נסקור את הממצאים הארכיאולוגים משני האתרים החשובים הללו, וכיצד ניתן לשחזר את הגיאו-פוליטיקה של אזור זה בתקופות השונות.
חצור מתוארת כ”ראש כל הממלכות האלה” בספר יהושוע, ולמרות חסנה היא נכבשה ונשרפה כליל על ידי יהושוע וצבאותיו. יותר מאוחר שלמה בנה את העיר יחד עם מגידו וגזר (מל”א ט 15), והיא היתה לאחרת הערים הראשיות בממלכה המאוחדת.
משנות החמישים החלו חפירות בקנה מידה רחב בחצור ע”י משלחת ארכיאולוגית בראשות יגאל ידין. הוא איתר שרידים רבים מהתקופות הכנעניות, כולל ארבע מקדשים, וארמון מפואר. הוא גם איתר שער וחומות הדומים לאלו שנמצאו במגידו וגזר והסיק שכולם קשורים למפעלי שלמה. מחקרים חדשים מטילים ספק באמינות התאור המקראי ובתיארוך של “שער שלמה” לימי שלמה. הגישה החדשה מציעה לייחס את העיר המקראית לימי ממלכת ישראל. בסיור נסקור את הממצאים השונים והויכוחים על אמינות התאור המקראי.
בימי הצלבנים נוצר איזון עדין בינם לבין המוסלמים, ובמיוחד סביב סוגיית תנועת הסוחרים המוסלמים לאורך הירדן. כאשר החלו הטמפלרים בונים מצודה על מעבר הירדן מדרום לאגם החולה, כדי למסות את החוצים הנהר הציע להם סלאח א-דין כסף רב כדי להפסיק את עבודות הבניה. לכסרבו להצעתו יצא בהתקפת זעם על המצודה. לאחר מצור בן שישה ימים הצליח למוטט את חומות העיר. הוא שחט את 700 האבירים וזרק גופותיהם אל בור, והרס את המצודה. מאז שנות ה90 של המאה ה20 חופרת משלחת ארכיאולוגית באתר בנסיון לאתר שרידים של הקרב הגדול, ובמיוחד את הבור אליו הושלכו גופות האבירים. האם אנחנו לקראת פתרון התעלומה?
שסטלה נחשב לאתר אידיאלי למחקר ארכיאולוגי, כי הוא התקיים פחות משנה, ולכן כל מה שימצא בו יהיה מתוארך לשנה זו. עד כה נמצאו פרטים רבים ומענינים באתר, אך טרם אותר הבור אליו הושלכו גופות הצלבנים אשר הפסידו בקרב.