לאחר מלחמת ששת הימים נערך סקר ארכיאולוגי מקיף ברמת הגולן. כשלושים בתי כנסת עתיקים התגלו בסקר זה, רובם במרחבים הכפריים. מנגד אותרו גם שרידים של ישובים, ערים, ואתרי קודש נוצרים. סיור זה ידגום את ישובי הנוצרים והיהודים בגולן הביזנטי בכורסי, סוסיתה, ועין קשתות (אום אל-קאנאטיר) וינסה להעריך את מערכת היחסים בינהם.
הברית החדשה מתארת את ישו מחולל נס בקצה ארץ הגדריים או הגרשיים, ליד הכנרת. הוא גורם לאיש אחוז שדים להרפא ע”י העברת השדים מגופו לתוך גופם של חזירים אשר שועטים לתוך הכנרת וטובעים. אף שמקום הארוע לא נמסר, נראה שהוא התרחש באזור לא יהודי כיון שמדובר בחזירים מבויתים. ב1970 נחשף לאורך הגדה המזרחית של הכנרת מתחם מהתקופה הביזנטית ובמרכזו כנסייה. על צוק בפאתו של המתחם נחפרה קפלה בנויה אל מול מערה קטנה. החופרים הסיקו שהקפלה קידשה את המקום בו התגורר אחוז השדים שנרפא, והפך למוקד עליה לרגל.
אך איפה העיר הנזכרת בקרבת ארוע זה?
היפוס-סוסיתא נוסדה כנראה על ידי הסלבקים והיתה מצודה קדמית אל מול התלמים והחשמונאים. העיר נכבשה ע”י אלכסנדר ינאי אך הוא לא החזיק בה זמן רב. ב63 לפנה”ס הרומים סיפחו את כל יודיאה לאימפריה הרומית, וסוסיתה הפכה לחברה בברית מדינית של עשר ערים פאגאניות – הדקפוליס. תחת שלטון רומא העיר פרחה, והוקמה בה תשתית עירונית ומבני ציבור. העיר המשכיה לפרוח גם בתקופה הביזנטית, וקיבלה צביון נוצרי מובהק. לפחות ארבע כנסיות נבנו בעיר באותם ימים, והמקורות היהודים כינו אותה “צרתה של טבריה” (איכה אבה מו עא).
העיר המשיכה להתקיים גם לאחר הכיבוש המוסלמי, אך נהרסה לחלוטין ברעידת האדמה של 18 ינואר 749 לסה”נ, שלאחריה היא ננטשה. חפירות סוסיתא, הנמשכות גם כיום, חשפו חלקים נרחבים מהעיר. כמו כן מהעיר נשקף נוף מרהיב של הכינרת וסביבותיה.
למרות שאופיה של היפוס-סוסיתא היה פאגאני-נוצרי, האזור הכפרי של הגולן סביבו הורכב מכפרים יהודים רבים. אחד מהם היה האתר ששמו התלמודי אינו ידוע, והוא מכונה כיום “עין הקשתות”. האתר תועד לראשונה ב1885 ע”י לורנס אוליפנט, בעת חיפוש אזורים לישוב יהודים. ב2003 החלו חפירות במקום, בראשות פרוספור חיים בן-דויד. בית הכנסת העתיק נחפר במלואו, ועבר שחזור מלא, בהשקעה רבה. כיום קיים באתר מרכז מבקרים הממחיש יפה את תולדות המקום כמו גם הנוכחות היהודית העשירה שהיתה ברמת הגולן בתקופה הביזנטית.
לשיחזור בית הכנסת העתיק של עין קשתות הושתל ציפ אלקטרוני בכל אבן שנחשפה במפולת שגרמה לחורבן המבנה. סה”כ תועדו כך 1000 אבנים. לאחר תיעוד וייצוב רצפת בית הכנסת האבנים העתיקות שימשו לשחזור הקירות והקירוי של המבנה. מרשימה במיוחד עבודת השחזור של היכלית ארון הקודש של המבנה.