דרמות בשפלה בתקופת המקרא
אזור השפלה מתואר במקרא כאזור קרבות וסכסוך גבולות. הקרב המפורסם ביותר בן שני אישים, דויד וגלית, התרחש בלב השפלה, בעמק האלה, ובדרום השפלה, בלכיש, התרחש קרב עקוב מדם בשנת 701 לפנה”ס. בסיור הזה נתמקד בכמה תלים ארכיאולוגים בשפלה. נלמד על המחקרים הארכיאולוגים השונים, ותגליות מרתקות!
תל עזקה
עזקה מוזכרת מספר פעמים במקרא, ובמיוחד בזיקה לקרב דויד וגלית. התאור מרמז שעזקה שימשה אז כבסיס מחנה הפלישתים. יותר מאוחר העיר בוצרה ע”י המלך רחבעם, אך במאה ה8 לפנה”ס העיר נכבשה, פעמיים ע”י האשורים. תל עזקה זוהה בראשית המאה ה20 בתל זכריה שבלב השפלה, ונחפרה ברובו עוד בימי העותמאנים. חפירות אלו לא היו מספיק מדעיות, וגם האתר לבסוף כוסה מחדשה. בשנים האחרונות משלחת מאוניברסיטת תל-אביב עורכת חפירות מחודשות באתר בנסיון לשחזר את ההיסטוריה של האתר בתקופות המקראיות. על פסגת התל נעריך את התגליות הארכיאולוגיות האחרונות, וגם ננסה לשחזר את מהלכי קרב דויד וגלית שהתרחשו בעמק שמתחת.
חירבת קייפא / “שעריים”?
חירבת קייפא נמצא על גבעה 2 ק”מ מתל עזקה. האתר נחפר במשך חמש עונות ע”י פרוספור גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, וזכה לפרסום רב בשל הממצאים המיוחדים שנחשפו בו. מסתבר שהאתר היה מיושב רק במאה העשירית לפנה”ס, התקופה של ימי דויד ושלמה, ואופיו ביצורי. מתארו סגלגל והוא מכיל חומת סוגרים ושני שערים. פרופסור גרפינקל הציע לזהות את האתר עם “שעריים”, ולקשור אותו למלכות יהודה ולקרב דויד וגלית. בסיור נסקור את הממצאים באתר וזיקתם לארועים המקראיים.
תל לכיש
לכיש מוזכרת במקרא כהעיר החשובה ביותר בממלכת יהודה אחרי ירושלים. כאשר קושרים בירושלים כנגד המלך אמציה הוא נסוג ללכיש, אף כי לאחר מותו הוא ישוב ויקבר בירושלים. ב701 לפנה”ס המלך סנחריב תקף את לכיש וכבש אותה לאחר הקמת סוללת מצור ובכוחות גדולים. המקרא רק רומז על כיבוש העיר, אך חפירות בירתו בנינוה לימדו שהוא התפאר במיוחד בכיבוש עיר זו. לכיש זוהתה רק בתחילת המאה ה20 בדרום השפלה, אך נחפרה מאז ע”י כמה משלחות ארכיאולוגיות. בסיור נסקור את הממצאים השונים, ובמיוחד התגליות האחרונות, כמו גם הפיתוח התיירותי של המקום.
חירבת א-רעי / צקלג?
צקלג מתוארת במקרא כישוב פלישתי אשר אכיש מלך מלך העניק לדויד ואנשיו. מצקלג יצא דויד לפשיטות על ישובי הסביבה, ויצר בה את בסיס כוחו. עם זאת, לאחר שהומלך, דויד עזב את צקלג ושב לחברון. צקלג אינה נזכרת יותר בימי דויד, ולמעשה נזכרת רק עוד פעם אחת במקרא, בימי שיבת ציון (נחמיה יא 28). מהמאה ה19 חוקרים שונים הציעו לזהות את צקלג באתרים שונים בנגב. ב2015 הציע פרופסור גרפינקל מהאוניברסיטה העברית לזהות את צקלג בחירבת א-רעי, אתר ארכיאולוגי הנמצא בן תל לכיש לקרית גת. בחפירות אכן נחשפו שרידים מימי דויד, אך חוקרים רבים סבורים שצקלג נמצאת בנקודה דרומית יותר. בסיור נתרשם מהממצאים האחרונים, ונבחן את הצעות הזיהוי השונות.
לפרטים נוספים על סיור זה:
הידעתם
במסורת הנוצרית גופתו של גלית הובאה לבסוף לקבורה לצד הדרך בן ירושלים לעזה. כך מתאר את מקום הקבורה צליין נוצרי מהמאה ה6 לספירה: “בשובנו מירושלים ירדנו בדרך ההולכת לעזה ואשקלון. ובמרחק עשרים מיל מירושלים באנו אל הר גלבוע, שם הרג דוד את גלית. שם גם מתו שאול ויונתן. ושם קבור גלית באמצע הדרך ותל עצום לראשו, גל אבנים, הר נישא עד כדי כך שבמרחק עשרים מילין אין למצא אבן שאפשר להרימה, כי מנהג הוא שכל מי וכל אימת שעובר שם, נושא שלוש אבנים ומשליך על התל.”
אתר זה זוהה בחירבת חנות, ליד מושב מטע. לצד הדרך אכן ישנו גל אבנים גדול, שעד היום טרם נחפר.
