חידושים בחצר מצדה
מצדה היא אולי האתר הארכיאולוגי הכי מפורסם בישראל. לפי יוסף בן-מתתיהו כבר החשמונאים ביצרו אותו. הממצאים שידועים כיום מלמדים שהורדוס הוא שבנה ופיתח את מצדה ללא הכר, אם כי יותר מפורסמים שרידי אחרוני המורדים נגד רומא שהתבצרו על ההר. בסיור נסקור לעומק את תולדות מצדה, כולל התפתחותה כסמל לאומי, ונסקור את המחקרים הארכיאולוגים ותאוריות חדשות על תולדות ההר.
מתחם הארמון הצפוני
מתחם הארמון הצפוני של מצדה נחפר כמעט במלואו ע”י המשלחת של יגאל ידין בשנות השישים. הממצאים הראו עד כמה מפואר ותעוזתית היתה הבניה של הורדוס, שכן הארמון כאילו תלוי על צידו של ההר.
חרסים רבים שנמצאו באגף המחסנים סיפקו מידע חשוב גם על מה שאוחסן בהר, אך 12 חרסים משכו את תשומת הלב יותר מכל. מדובר בחרסים קטנים, שנמצאו בחדר אחד ליד בית המרחץ, ועל כל אחד מהם שם או כינוי. ידין הציע שאולי אלו ה”גורלות” בהם השתמשו עשרת המורדים האחרונים לקבוע מי יהיה זה שיהרוג את חבריו ולבסוף יתאבד. אנו גם נציג מחקרים המציעים פרשנות אחרת לממצאים אלו.
בית הכנסת
לאורך החומה המערבית של ההר מתחם ששימש אורווה בימי הורדוס הוסב ע”י המורדים לבית כנסת. ספסלים הותקנו לאורך הקירות, ובחדר אחורי נמצאו קטעי מגילות מקראיות. ידין הסיק שחדר זה שימש לאחסון או גניזת מגילות. אף שיוסף בן מתתיהו אינו מוסר היכן התכנסו ראשי המורדים להחליט על ההתאבדות הקולקטיבית, רבים סבורים שהדבר התרחש בבית הכנסת. אלא שממצאים מסוימים סותרים את התאורים של יוספוס על התאבדות קולקטיבית. מי צודק?
נקודת הפריצה
לא רחוק מבית הכנסת, לאורך החומה המערבית נמצאת הנקודה בה סוללת עפר כמעט מגיעה אל מול החומה, ושם גם החומה חסרה. למרות ההתאמה לתאורי יוספוס, ישנם חוקרים המציעים שאין זו נקודת הפריצה, ולמעשה לא היה שם קרב. אנו נדון בממצאים השונים, ונסקור תאוריה מהפכנית זו.
הארמון המערבי ואגף מגורי המורדים
לא רחוק מנקודת הפריצה נחשף מתחם מפואר נוסף מימי הורדוס. נציג את הממצאים וננסה להציע הכיצד היו במצדה שני מתחמי ארמונות. בתוך וסביב לארמון נמצאו עדויות רבות לתוספות שנעשו במהלך המרד הגדול, כולל מתחם ציבורי. ידין כינה אותו “בית מדרש”, אך יש חוקרים המציעים לזהות אותו כבית כנסת. אם כן, זו עדות נוספת להבנה שבמצדה התקבצו בפועל ערב רב של פליטים ולא רק הסיקריים.
הכנסיה הביזנטית
במרכז האתר נחשפה כנסייה מהתקופה הביזנטית. עדות מפתיעה זו מלמדת שבמהלך התקופה הביזנטית (המאה ה4 עד ה7 לספירה) נזירים נוצרים התיישבו בהר. הם חיו בתאי מתבודדים ובחורבות ארמונות הורדוס, והתקבצו לתפילות באותה כנסיה. בסיור נציע תאוריה חדשה למניע של אותם נוצרים להתיישב דוקא בנקודה מבודדת זו.
נסיים את הסיור בביקור במוזיאון מצדה הנמצא במרכז המבקרים. המוזיאון מורכב משמונה חדרים, כאשר הממצאים מוצגים בצורה חדשנית וחוויתית.
לפרטים נוספים על סיור זה:
הידעתם
למרות חשיבותה של מצדה, לאחר הכיבוש המוסלמי של הארץ האתר ניטש, ויותר מאוחר אפילו מיקומה השתכח. מצדה התגלתה מחדש רק ב1838, ורק כעבור 4 שנים טיפסו לפסגתה שני חוקרים מערביים. ולמרות חשיבותו של האתר, כיון שהוא במיקום כה מבודד וקשה להגעה, רק בשנות ה60 של המאה ה20 הוא נחפר. בראש המשלחת עמד הארכיאולוג הנודע יגאל ידין. עד היום מצדה נחשבת לחפירתו החשובה ביותר.
