בשביל העולם הנוצרי קדושתה של ירושלים נובעת יותר מכל בשל הארועים הקשורים לישוע לפני כאלפיים שנה. הברית החדשה מתארת את כניסתו לירושלים מהר הזיתים, ויותר מאוחר כיצד במורד הר הזיתים הוא נתפס והובל לחקירה ומשפט. מעבר להר הזיתים, מצפון להר הבית הוא נשפט, ומשם הובל לנקודת הוצאתו להורג, בצליבה. הסיור הזה יתמקד ברצף הארועים החל מכניסתו של ישוע לעיר ועד מותו וקבורתו לצד ה”גולגותה”. הוא ישלב באופן מרתק ארכיאולוגיה, מקורות היסטורים, ומסורות נוצריות.
תצפית הר הזיתים היא מקום מצוין להתחיל בו כל סיור בירושלים. העיר הנפרשת מולנו מציגה את אתריה המרכזיים, כמו גם את יופיה המיוחד. לאחר סקירה היסטורית נרד לצד בית הקבר היהודי של הר הזיתים, ונבקר בכנסיית “בכי האדון” (“דומינוס פלביט”). כאן לפי המסורת הנוצרי, ישוע צפה על העיר, אך ניבא, בבכי, שבקרוב הכיר כולה תחרב.
באמצע המאה ה20 עוצבה במקום קפלה במתאר דמעה, וממנה נשקפת ירושלים במלא יופיה.
לאחר ששהה בירושלים וסביבתה כשבוע, חגג ישוע עם תלמידיו את ליל הסדר, המכונה בנצרות “הסעודה האחרונה”. לאחריה יצאה הקבוצה ושהתה את הלילה במתחם של בית בד שכונה “גת שמנים”. מאז המאה הרביעית המקום מזוהה בשולי הר הזיתים, לא רחוק מקברי הקדרון. המערה בה שהו שליחיו של ישו משמשת כקפלה קתולית כיום, ואילו הגן בו ישוע עצמו שהה כשנתפס היא כיום גם גן פתוח של עצי זית בני מאות שנים. בפאה הדרומית של המתחם כנסייה מרשימה (“כנסיית כל העמים”) המקדשת את הנקודה בה ישוע התפלל ובכה לפני שנתפס.
לצד מתחמי גת שמנים התפתחו במרוצת הדורות מסורות נוצריות נוספות. בצמוד למערת גת שמנים נבקר במתחם המזוהה עם קבר מרים. אף שהברית החדשה אינה מספקת נתונים על אחריתה, מסורת מקומית גורסת שהיא מתה ונקברה בנקודה זו שבקדרון. מהצד השני של הקדרון כנסיית יוונית-אורתודוקסית מקדשת את מקום סקילתו של סטפנוס, הנוצרי הראשון שהומת בשל אמונתו.
בצידו השני של הקדרון, שער האריות מוביל לנקודה בה לפי המסורת הנוצרית ישוע נשפט ע”י המושל הרומי, פונטיוס פילטוס. משם, ועד לנקודת צליבתו התפתח ציר מקודש המכונה “דרך היסורים” (“ויה דולורוסה”). לאורך הציר 14 תחנות המקדשות ארועים שונים בדרכו של ישו אל מקום הוצאתו להורג, וקבורתו. נלך לאורך הציר ונסקור את המסורות השונות, וגם נהנה מהשוק התוסס לאורכו.
“דרך היסורים” מסתיימת במתחם “כנסיית הקבר”. כאן, לפי מסורת נוצרית בת מאות שנים, ישוע הוצא למוות, מת, נקבר, וקם לתחיה. בכניסה לכנסייה נלמד על הערבוב סגנונות הארכיטקטוני מהשיפוצים והשינוים שנעשו במבנה במרוצת הדורות. נראה גם כיצד כתובות בשפות שונות מייצגות את הבעלות של סיעות נוצריות שונות. מול הגולגותה ננתח את העיטורים העשירים המופיעים בתקרת הקפלה. ליד, ב”אבן המשיחה”, נראה צליינים נלהבים משתטחים על לוח אבן גדול. לפי המסורת המקומית פה הונחה גופתו של ישו והוכנה לקבורה. השיא הוא האדיקולה וכיפת הענק שמעל הקבר המזוהה עם קבר ישו. נסקור את מתחם ותולדותיו, וננתח את עבודות האמנות המעטרות אותו וסביבותיו. חלקן נוקו רק לאחרונה. נמשיך ל”קבר יוסף מרמתיים”, ו”מערת מציאת הצלב” ונלמד עוד על מסורות שונות שהתפתחו עם השנים.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מציגה בחדר מיוחד במתחם כנסיית הקבר עצמות רבות של קדושים שונים. לפי הכיתוב בן השאר מוצגת שם עצם של יוחנן המטביל, לוקס, ויד ימינה של מרים המגדלית. אך הפריט הקדוש ביותר, המוצג בתוך איקונה מוזהבת, הוא כפיס עץ. לפי המסורת המקומית הוא שריד של הצלב אשר שימש לצליבתו של ישו. איקונה זו מוצאת רק בחגים מרכזיים ומוצגת לקהל הרחב.