בעיקבות אוצרות מגילת הנחושת
מגילת הנחושת היא התגלית הארכיאולוגית המרתקת ביותר שנמצאה אי פעם בארץ-ישראל. היא נחשפה ב1952 במהלך סקר שיטתי של מערות באזור חירבת קומראן, ונפתחה על ידי ניסורה בצורה עדינה ומדויקת על ידי מנתח מח. בניגוד לכל שאר מגילות ים המלח, לא רק שהיא עשויה מחומר שונה ויקר, גם תוכנה יוצא דופן ומעורר דמיון הרפתקני. המגילה מתארת אוצרות אדירים של זהב, כסף, וכלי בית המקדש, המוטמנים ב60 נקודות הסלקה שונות. מגילה זו הסעירה את דמיונם של ארכיאולוגים ומחפשי אוצרות. מחקרים שונים נעשו בנסיון לאתר את אחד האוצרות שהמגילה מתארת אך עד היום לא התגלה אף אחד מהם. הסיור יתחיל בנקודת גילוי המגילה, ויעקוב אחר חלק מהחיפושים אחר האוצרות שהמגילה מתארת.
חירבת קומראן
בחורף של 1946 שני בדואים מצאו במערה הצופה על ים המלח 12 כדים. אחד מהם הכיל מגילות עתיקות, אשר זוהו כמגילות של כת “היחד”, כת יהודית מסתורית שחייתה באזור זה לפני כאלפיים שנה.
חיפושים אינטנסיבים נוספים איתרו סה”כ 11 מערות ובהם מגילות נוספות. ההנחה המקובלת היא שהמגילות נאספו ונוצרו ע”י קהילת ה”יחד” בקומראן, והוטמנו כאשר הרומים כבשו את המקום. ב1952, במרחק 2 ק”מ מקומראן אותה מערה ובה מגילה מנחושת אשר מתארת אוצרות אדירים. עד היום החוקרים נחלקים אם מדובר באוצרות אמיתיים או תאור מתרברב אך דמיוני של קהילת ה”יחד”. בסיור נתצפת על המערה ונבקר בקומראן. נשווה את כלל הממצא וננסה להעריך אם אוצרות מגילת הנחושת אכן אמיתיים. אבל אם הם כן אמיתיים – היכן הם?
מנהרות הורקניה
הורקניה היתה המצודה החשמונאית הראשונה שנבנתה במדבר יהודה, וכנראה משקפת את היציבות והעושר שצבר המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס. יותר מאוחר הורדוס גם השתמש במתחם לכלוא את מתנגדיו, ובהורקניה אף קבר את בנו אנטיפטרוס, לאחר שחשד כי הוא בוגד בו (מלחמת א ח ב-ה). לאחר ביקור הנזיר הנודע סבאס במקום, בתקופה הביזנטית הפך המקום למנזר, אשר שימש עד המאה ה14. ב1923 התיישבו בו מחדש נזירים יווניים, אך הם נטשו אותו ב1939.
בשנות ה60 של המאה ה20 איתר חוקר המגילות שתי מנהרות בבסיס הדופן הצפונית של הורקניה. הוא חפר אותן בצורה חלקית, והפסיק בשל העדר ציוד חפירה מתאים. הוא שיער שאולי המנהרה קשורה לאחת מנקודות ההטמנה של אוצרות המתוארת במגילת הנחושת:
בחרובא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריח ארבעין שדת כסף וכליה משקל ככרין שבעשרה KEN
בשנים 1999-2007 חשף אורן גוטפלד את המנהרות במלואם. אחת מהן הגיעה לעומק של כ50 מטר, והשניה לעומק של למעלה מ100 מטר (!). אך לצערה של המשלחת שתי המנהרות היו ריקות.
האם אחד מאוצרות מגילת הנחושת הוטמן במנהרות אלו? אם כן, מה עלה בגורלו? ואם לא – למה שימשו המנהרות??
קברי הפאר בקדרון
נחל הקדרון מנקז את מי הגשמים והמעינות של אזור ירושלים לכיוון ירושלים. בחלקו שמול הר הבית נחצבו ונבנו קברים מפוארים בימי בית שני. על אחד מהם התגלתה כתובת המזהה את הקבר של אחת ממשפחות הכהנים המיוחסות ביותר בימי בית שני – משפחת חזיר (HEZIR). לפי אחת ממגילות ים המלח (4Q320) משפחה זו היתה אחראית על הפעלת הקרבנות בבית המקדש ביום הכיפורים (!). לצד קבר בני חזיר ישנו מונומנט חצוב בסלע שבמסורת היהודית שימש קברו של זכריה. צפונה להם מכלול נוסף של קבר ומונומנט בנוי מזוהה במסורת היהודית כ”יד אבשלום”, מצבת הקבורה אשר אבשלום הקים לעצמו ב”עמק המלך” (שמ”ב יח 18).
בשנות ה60 של המאה העשרים נעשתה חפירה סביב שני הקברים עד סלע היסוד על-ידי חוקר המגילות, ג’ון אלגרו. הוא סבר שיתכן ותחת הקברים הללו מוטמנים חלק מהאוצרות המתוארים במגילת הנחושת, ובמיוחד לאור נקודת הטמנה מספר 48, המתוארת כך:
תחת יד אבשלום מן הצד המערבי חפוור אמות שתין עסרה ככ80
“ככ” הוא יחידת משקל של כ26 ק”ג. הציפיה היתה לפיכך לגילוי של אוצרות במשקל כולל של כשני טון. ומה אכן התגלה??
להזמנת סיור זה
הידעתם
מגילת הנחושת מונה סה”כ 3282 כיכר כסף, 1280 כיכר זהב, 65 מטילי זהב, 619 כלי כסף וזהב, ו608 כלי חרס המכילים מטבעות. הערכות החוקרים הם כי מדובר באוצרות במשקל כולל של בן 58 ל174 טון.
