סיור פרטי לציפורי ובית שערים
לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש, הגליל הפך למרכז הפעילות היהודית. בגליל נערכה הן המשנה והן התלמוד הירושלמי, ובגליל פעלה הסנהדרין. אחת הדמויות החשובות ביותר בעיצוב היהדות שלאחר חורבן בית המקדש הוא רבי יהודה הנשיא. יליד בית-שערים, רבי יהודה הנשיא צבר הון וכח רב, ובציפורי יזם ומימן את חיבור המשנה. הסיור יתחקה אחר אישיותו ופועלו של רבי יהודה הנשיא, והגילוים הארכיאולוגים בציפורי ובית שערים.
ציפורי
ציפורי כנראה הפכה לעיר בתקופה החשמונאית. היא התפתחה בימי הורדוס, ובמיוחד בימי בנו, הורדוס אנטיפס. בימי המרד היהודי הגדול תושבי ציפורי בחרו לפתוח את שערי העיר לרומאים, ובתמורה העיר לא חרבה. לאחר חורבן ירושלים ציפורי נהייתה למוקד רבני חשוב, ובמיוחד בימי רבי יהודה הנשיא. באותה תקופה ישבה הסנהדרין בציפורי, ובה נערך הספר החשוב ביותר ביהדות (חוץ מהתנ”ך) – המשנה.
ציפורי נחפרה ע”י כמה משלחות ארכיאולוגיות, אשר חשפו את רוב האקרופוליס וכן חלקים מרכזיים של העיר התחתונה. העיר המשתקפת מהחפירות היא עיר של פאגאנים, נוצרים, ויהודים. בעיר התגלה רובע של יהודים, שני בתי כנסת, ומבנה פאר שיש המציעים שהיה אחוזתו של רבי יהודה הנשיא.
ביתו של רבי יהודה הנשיא?
בשנות ה90 נחשף באקרופוליס של ציפורי, בצמוד לתאטרון של העיר, אחוזה גדולה ממדים, ובה אולם הסבה, חדרי שירות, וחצר רחבת ממדים. בחצר התגלתה גם בריכה מדורגת אשר יש הרואים בה מקוה יהודי. באולם ההסבה נחשף פסיפס גדול מידות. במרכז הוא מתאר את סצנות מחייו של דיוניסוס, ובהיקף תאורים של תהלוכות, נוף של הנילוס, ודמויות שונות. אחת הדמויות עוצבה בדייקנות רבה כעלמה המביטה אל הצופה במבט מהורהר. החופרים העניקו לה הכינוי “המונה ליזה של הגליל”. למרות אופיו הפאגאני של הפסיפס, יש חוקרים המציעים שאחוזה זו שימשה את ביתו של רבי יהודה הנשיא, שהיה ידוע בעושרו המופלג.
בית שערים: הקבר הרבי האבוד
בית שערים קבלה את שמה כנראה כי היתה השער לגליל. העיירה נודעה בעיקר כמקום מוצאו של רבי יהודה הנשיא, והמקום בו נקבר לאחר מותו. ב351 עיר חרבה ע”י הרומאים כאשר דכאו מרד יהודי מקומי (“מרד פטריקיוס”), ומאז לא נושבה שוב. עם השנים אפילו מיקומה השתכח.
עתיקות בית שערים אותרו מחדש ע”י אלכסנדר זייד בשנות ה30 של המאה ה20. הוא דיווח על כך לאוניברסיטה העברית, ובחפירות שבוצעו במקום נחשף בית קברות גדול, הכולל כתובות קבורה רבות. אף שלא אותרה כתובת הקבורה של רבי יהודה הנשיא, רוב החוקרים סבורים שהוא נקבר בעומקה של מערה 14, ולמעשה בית הקברות נוצר בעיקר בשל קבורתו במקום.
כיום בית שערים הוא גן לאומי, וחלק ממערות הקבורה פתוחות לקהל. בסיור ננסה להעריך את אופיה של העיר והנקרופוליס בתקופת המשנה, והאם קברו של רבי יהודה הנשיא אכן אותר.
להזמנת הסיור:
הידעתם
למרות שהמקורות היהודים מתארים 18 בתי כנסת בציפורי העתיקה, עד היום נחשף במלואו רק בית כנסת אחד. יתרה מזאת, ברצפת בית הכנסת תאורים של דמויות ואף הליוס וגלגל המזלות. תאורים אלו מפתיעים שכן הם עומדים בסתירה להלכות התקופה כנגד אמנות הדמות ותאורי אלילים.
